מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-American Society for Bone and Mineral Research עולה כי תופעת ריבאונד של אובדן עצם בחולי אוסטיאופורוזיס הנוטלים טיפול בביספוספנטים לאחר הפסקת טיפול נוגד-ספיגה ב-Denosumab (פרוליה) נפוצה יותר בקרב אלו בהם תועדה העליה הגדולה ביותר בצפיפות העצם בזמן הטיפול בפרוליה בשנה הראשונה.
מדגם המחקר כלל 126 נשים שטופלו בפרוליה, 115 מהן (91%) החליפו לטיפול ב-Alendronate (פוסאלאן) לאחר 12 חודשים. העליה הממוצעת בצפיפות העצם שדווחה לאחר 12 חודשי טיפול בפרוליה עמדה על 5.6% בעמוד שדרה מותני, 3.2% בכלל ירך ו-3.1% בצוואר ירך. השינויים הממוצעים במדדים במהלך 12 החודשים לאחר טיפול ב-Alendronate עמדו על 0.6%, 0.4% ו-0.1%-, בהתאמה.
החוקרים מצאו כי בנשים עם העליה הגדולה ביותר בצפיפות העצם במהלך הטיפול בפרוליה בשנה הראשונה היו בסיכון לירידה הגדולה ביותר בצפיפות העצם תחת טיפול ב-Alendronate בשנה השניה.
למרות שבמרבית הנשים צפיפות העצם נשמרה או עלתה במהלך שנת הטיפול ב-Alendronate, בחלק מהנשים נרשמה ירידה בצפיפות העצם, כאשר ב-15.9% מהנשים תועדה ירידה בצפיפות העצם בעמוד השדרה המותני, ב-7.6% נרשמה ירידה בצפיפות העצם בכלל-ירך וב-21.7% נרשמה ירידה בצפיפות העצם בצוואר ירך. רק בחולה אחת נרשמה ירידה בצפיפות העצם בשלושת האתרים.
עם זאת, בשיעור קטן יותר של חולים בהם נרשמה ירידה בצפיפות העצם במהלך טיפול ב-Alendronate תועדה ירידה לערכי צפיפות עצם נמוכים מאלו שהיו טרם המחקר.
במטרה לבחון אילו מאפיינים נקשרו עם ירידה בצפיפות העצם, החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק תוך סיווג הנשים לאלו בהן נרשמה ירידה בצפיפות עצם (ירידה של 3% ומעלה), אלו ששמרו על צפיפות העצם (עליה או ירידה של עד 3%) ואלו בהן נרשמה עליה בצפיפות העצם (עליה של 3% ומעלה).
מניתוח הנתונים עלה סמן אחד בלבד העליה הגדולה ביותר בצפיפות העצם בשנה הראשונה אשר נקשר עם הירידה הגדולה ביותר בשנה השניה.
החוקרים מציינים כי אחת השאלות החשובות שנותרה ללא-מענה נוגעת לשאלה מה קורה לאחר השנה הראשונה של טיפול אחזקה ב-Alendronate.
מתוך כנס ה-ASBMR
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!