מניעת אירועים מוחיים הינה הגישה הטובה ביותר להפחתת הסיכון לדמנציה (Alzheimer’s & Dementia)

שבץ

קבוצה עולמית של מומחים בנוירולוגיה פרסמה הצהרה הקוראת לנקוט מאמצים להפחתת היארעות דמנציה דרך תכניות למניעת אירועים מוחיים. המומחים מסבירים כי לשני המצבים גורמי סיכון דומים, הניתנים לטיפול, ויש עדויות רבות לפיהן מניעת אירוע מוחי עשויה למנוע גם חלק מהמקרים של דמנציה.

במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimers & Dementia סוקרים הכותבים את האפידמיולוגיה והפתופיזיולוגיה של אירועים מוחיים ודמנציה וכוללים המלצות למניעה. הם מסבירים כי הציבור הרחב, ואף חלק מאנשי הרפואה, אינם מודעים לכך שהתוצא הנפוץ ביותר של מחלה צרברווסקולארית אינו אירוע מוחי אלא ליקוי קוגניטיבי.

אחד המחקרים דיווח כי לכל מקרה של אירוע מוחי קליני, ישנם כחמישה אירועים מוחיים שקטים בהם החולה לא מציג כל תסמין ועשוי שלא להיות מודע כלל לאירוע. עם זאת, אם משלימים בדיקות במקרים אלו, ניתן לזהות ירידה במהירות העיבוד, ליקוי בזיכרון עבודה וליקוי בתפקוד ניהולי.

חוקרים מקנדה מצאו כי כ-64% מאלו מעל גיל 65 שנים לאחר אירוע מוחי צפויים לסבול מליקוי קוגניטיבי מסוים, אם כי לא בהכרח מדובר בדמנציה. ישנן שתי דרכים למנוע דמנציה: הראשונה היא חיפוש אחר תרופה שתעצור הצטברות עמילואיד והשניה כוללת תכנית טיפול לאיזון לחץ דם, הקפדה על תזונה בריאה ומגורים בסביבה בריאה עם פחות זיהום אוויר.  בעוד שהגישה הראשונה עוד לא מפותחת דיו, הגישה השניה עשוי להוביל לשינוי כבר היום.

תכניות למניעת אירועים מוחיים בקנדה ובמקומות אחרים בעולם הוכיחו כי גישה שיטתית עשויה להפחית היארעות אירועים מוחיים. יחידות מניעה ייעודיות אינן חייבות לכלול נוירולוגים, מאחר ומומחים ברפואה פנימית ואחיות שעברו הכשרה מתאימה יכולים לעשות זאת גם כן.

מרפאת מניעה תכלול חולים בסיכון גבוה עם סימני אזהרה לאירוע מוחי, דוגמת התקף איסכמי חולף. המרפאה תכלול גישה לבדיקות, כולל הדמיות מוחיות ואולטרה-סאונד של עורקי תרדמה ותוכל לעקוב ולטפל בהפרעות קצב מסוג פרפור פרוזדורים, גורם עיקרי ובר-טיפול לאירועים מוחיים, בפרט בקשישים. גורמים אחרים כוללים טרשת עורקי תרדמה ומחלת כלי דם קטנים על-רקע יתר לחץ דם.

המומחים טוענים כי מניעת אירועים מוחיים ודמנציה צריכה להיות יוזמה עולמית. בעוד ששיעורי ההימצאות של דמנציה בעולם המפותח נותרו יציבים ואולי אף בירידה כתוצאה משיפור איזון גורמי סיכון, תנאים חברתיים, השכלה וטיפול רפואי לא כך הדבר במדינות מתפתחות.

במאמר מפורטות המלצות בנושא, כולל יצירת קבוצה של אנשי מקצוע שתבחן את הצעדים אותם ניתן ליישם כבר עתה ולאחר מכן תיפגש עם אנשי מקצוע היכולים ליישם זאת. הקבוצה תשלב את כל המרכיבים התורמים לדמנציה ואירועים מוחיים.  לא מדובר רק בגורמי סיכון פרטניים, אלא גם בגורמי סיכון הקשורים למקום המגורים, בני הבית, הרגלי התזונה והסביבה הקרובה.

Alzheimer’s & Dementia. Published online July 18, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה