מניתוח לעומק של נתוני הבטיחות והמידע אודות התוצאים הכלייתיים ממחקר DECLARE-TIMI 58 (Dapagliflozin Effect on Cardiovascular Events) להערכת Dapagliflozin (פורסיגה) בחולים עם סוכרת מסוג 2, עולה כי התרופה בטוחה לשימוש ועשויה לשפר את התפקוד הכלייתי באוכלוסיית חולים רחבה עם תפקוד כלייתי תקין וללא מחלה טרשתית. הממצאים החדשים פורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Diabetes Association ופורסמו במקביל בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול במעכבי SGLT-2 הוכח כיעיל בעיקר בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. כעת הם מדווחים על ניתוח נתוני התוצאים הכלייתיים עם Dapagliflozin במחקר DECLARE-TIM 58 להערכת תוצאים קרדיווסקולאריים, אשר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, עם ובלי מחלה קרדיווסקולארית טרשתית. במרבית המשתתפים במחקר התפקוד הכלייתי היה תקין.
מדגם המחקר כלל חולים עם סוכרת מסוג 2, המוגלובין מסוכרר בטווח 6.5-12.0%, עם מחלה קרדיווסקולארית טרשתית או גורמי סיכון מרובים ופינוי קריאטינין של לפחות 60 מ”ל/דקה. המשתתפים במחקר חולקו באקראי לטיפול ב- Dapagliflozin במינון 10 מ”ג, או פלסבו, אשר ניתנו פעם ביום.
תוצא סיום משני לבבי-כלייתי כלל ירידה ממושכת של לפחות 40% בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער אל מתחת ל-60 מ”ל/דקה, מחלת כליות בשלב סופני, או תמותה מסיבה כלייתית או קרדיווסקולארית. תוצא סיום כלייתי כלל את אותם מרכיבים, למעט תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.
המחקר נערך בין אפריל 2013 ועד ספטמבר 2018; חציון משך המעקב עמד על 4.2 שנים. מבין 17,160 משתתפים שחולקו באקראי במסגרת המחקר, ב-8,162 משתתפים (47.6%) קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בתחילת המחקר עמד על 60-90 מ”ל/דקה וב-1,265 משתתפים (7.4%) עמד על פחות מ-60 מ”ל/דקה. ב-6,947 משתתפים תועדה מחלה קרדיווסקולארית טרשתית וב-10,186 חולים (59.4%) תועדו מספר גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
כפי שדווח בעבר, הסיכון לתוצא הכלייתי-לבבי המשני המשולב היה נמוך יותר משמעותית עם Dapagliflozin לעומת פלסבו (יחס סיכון של 0.76, p<0.0001); לאחר הוצאת מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, יחס הסיכון לתוצא כלייתי-ספציפי עמד על 0.53 (p<0.0001).
החוקרים זיהו ירידה של 46% בהידרדרות הממושכת בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בהיקף של 40% ומעלה אל מתחת ל-60 מ”ל/דקה (1.4% לעומת 2.6%, יחס סיכון של 0.54, p<0.0001). הסיכון למחלת כליות סופנית או תמותה כלייתית היה נמוך יותר עם Dapagliflozin בהשוואה לפלסבו (0.1% לעומת 0.3%, יחס סיכון של 0.41, p=0.012).
שני התוצאים המשולבים (תוצא כלייתי-לבבי ותוצא כלייתי-ספציפי) השתפרו עם Dapagliflozin בהשוואה לפלסבו במגוון תתי-קבוצות, כולל אלו שסווגו לפי קצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בתחילת הדרך ונוכחות או העדר מחלה קרדיווסקולארית טרשתית.
החוקרים מדווחים כי שישה חודשים לאחר ההקצאה האקראית, הירידה הממוצעת בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער הייתה גדולה יותר בקבוצת הטיפול ב- Dapagliflozin, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. השינוי הממוצע השתווה לאחר שנתיים ולאחר 3 ו-4 שנים, הירידה הממוצעת בקצב הפינוי הגלומרולארי הייתה קטנה יותר עם Dapagliflozin בהשוואה לפלסבו.
מתוך כנס ה-ADA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!