במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה עדיפות למתן זולטופיי (Insulin Degludec/Liraglutide) על מתן לנטוס (Insulin Glargine U100) כתוספת לטיפול במעכב SGLT-2 (Sodium Glucose Co-Transporter-2) בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת היטב.
החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של זולטופיי לעומת לנטוס כתוספת לטיפול במעכב SGLT-2. הם השלימו מחקר בן 26 שבועות, בשלב IIIb, בתווית-פתוחה, שנערך ב-74 מרכזים ב-11 מדינות. מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה, אשר לא קיבלו טיפול באינסולין, עם ריכוז המוגלובין מסוכרר של 7.0-11.0%, מדד מסת גוף של 20-40 ק”ג למטר בריבוע וסוכרת מסוג 2 שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול במעכב SGLT2 עם/בלי טיפול פומי נוסף לסוכרת. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול חד-יומי בזולטופיי או לנטוס, אשר ניתנו כשניהם לטיפול הקיים. התוצא העיקרי היה השינוי בהמוגלובין מסוכרר מתחילת המחקר ועד לאחר 26 שבועות.
מדגם המחקר כלל 210 משתתפים, אשר חולקו באקראי לכל קבוצת טיפול. עם טיפול בזולטופיי נרשמה ירידה של 1.9% בריכוז המוגלובין מסוכרר, כאשר עם טיפול בלנטוס נרשמה ירידה ממוצעת של 1.7%, עדות להעדר-נחיתות (p<0.0001) ועדיפות זולטופיי (הבדל של 0.36%- בשינוי המוגלובין מסוכרר).
עוד אושרה עדיפות זולטופיי על-פני לנטוס בהשפעה על מדד מסת הגוף (1.92- ק”ג), אירועי היפוגליקמיה חמורה או היפוגליקמיה תסמינית (יחס שיעורים של 0.42), מינון אינסולין יומי כולל (הבדל של 15.37- יחידות). שיעור אירועים חריגים על-רקע הטיפול היה גבוה יותר עם טיפול בזולטופיי, עקב שיעורים גבוהים יותר של בחילות ועליה בריכוזי ליפאז.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על פרופיל בטיחות ויעילות של זולטופיי בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול במעכב SGLT2, לצד עליה קטנה יותר במשקל הגוף וסיכון מופחת להיפוגליקמיה, בהשוואה לטיפול בלנטוס. לאור ממצאים אלו, החוקרים מציעים לשקול מתן זולטופיי באוכלוסיית חולים זו.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!