הפרעה בתפקוד כלייתי מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם במטופלים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר. בשילוב עם שינוי אורחות חיים והרגלי תזונה, מתן Lorcaserin (בלוויק) הביא להפחתת שיעורי הופעה חדשה של ליקוי כלייתי או החמרת הפרעה בתפקוד כלייתי, בהשוואה לפלסבו, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Circulation.

במסגרת מחקר CAMELLIA-TIMI 61 חולקו באקראי 12,000 מטופלים בעלי משקל-עודף או השמנת-יתר לטיפול ב- Lorcaserin או פלסבו, בשילוב עם שינוי אורחות חיים. התוצא העיקרי היה משלב של הופעה חדשה או החמרת מיקרו-אלבומינוריה או מאקרו-אלבומינוריה, הופעה חדשה או החמרת מחלת כליות כרונית, הכפלת ריכוז קריאטינין בדם, מחלת כליות בשלב סופני, השתלת כליה, או תמותה משנית למחלת כליות.

בתחילת המחקר, ב-23.8% מהחולים תועד קצב פינוי גלומרולארי משוער של פחות מ-60 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר וב-19% הייתה עדות לאלבומינוריה (יחס אלבומין:קריאטינין בשתן של 30 מ”ג/גרם ומעלה). טיפול ב- Lorcaserin הפחית את הסיכון לתוצא כלייתי משולב עיקרי (4.2% בשנה לעומת 4.9% בשנה, יחס סיכון של 0.87, p=0.0064). התועלת הייתה עקבית בתתי-אוכלוסיות שונות בסיכןו מוגבר למחלות לב וכלי דם ומחלות כליה.

הטיפול ב- Lorcaserin לווה בשיפור קצב פינוי גלומרולארי ויחס אלבומין:קריאטינין בשתן במהלך השנה הראשונה לאחר ההקצאה האקראית. השפעה של Lorcaserin על המשקל, המוגלובין מסוכרר ולחץ דם סיסטולי הייתה עקבית, ללא תלות בתפקוד הכלייתי בתחילת הדרך. בדומה, לא תועדה עליה באירועים קרדיווסקולאריים בחולים שחולקו לטיפול ב- Lorcaserin, בהשוואה לאלו שטופלו בפלסבו, ללא תלות בתפקוד הכלייתי.  לאחר תקנון למאפייני הבסיס, באלו עם עדות למחלת כליות תועד סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים. בהשוואה לחולים עם קצב פינוי גלומרולארי של 90 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר, באלו עם מדד של 60-90 ואלו עם מדד של מתחת ל-60 מ”ל/דקה/1.73 מ”ר תועד יחסי סיכון של 1.25 (רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.56) ושל 1.51 (רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.95), בהתאמה (p=0.0015). בדומה, בהשוואה לחולים ללא אלבומינוריה, באלו עם מיקרו-אלבומינוריה ואלו עם מאקרו-אלבומינוריה תועדו יחסי סיכונים של 1.46 (רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.74) ושל 2.10 (רווח בר-סמך 95% של 1.58-2.80), בהתאמה (p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר העידו על קשר בין הפרעה בתפקוד הכלייתי ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם במטופלים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר. בשילוב עם שינוי הרגלי תזונה ואורח חיים, טיפול תרופתי זה עשוי לסייע במניעת הופעה חדשה או התקדמות ליקוי כלייתי, בהשוואה לטיפול-דמה.

Circulation. 2019 Jan 15;139(3):366-375