מנתונים חדשים עולה קשר בין הבריאות הקרדיווסקולארית בגיל צעיר ומבוגר ובין תפקוד מוחי טוב יותר, כך מדווחים חוקרים בכתב העת JAMA.

במחקר הראשון התמקדו החוקרים ב-6,626 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה מצרפת, ללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם או דמנציה בתחילת המחקר. כל המשתתפים השלימו בדיקות נוירו-פסיכולוגיות בין 1999-2016 והערכה שיטתית לזיהוי דמנציה עד יולי 2016.

החוקרים בחנו את ההיענות של המשתפים לדיאטה המומלצת על-ידי ה-AHA (Lifes Simple 7) בתחילת המחקר ודירגו כל מרכיב בין 0 (היענות לקויה) ל-2 (היענות אופטימאלית).

בקרב משתתפים מבוגרים בצרפת, שיפור נוסף במדדי בריאות קרדיווסקולארית לוו בסיכון נמוך יותר לדמנציה ושיעורים נמוכים יותר של ליקוי קוגניטיבי. כל מרכיב בריאותי נוסף שהיה מאוזן היטב וכל אורח חיים בריא נוסף לוו בירידה של 10% בסיכון להתפתחות דמנציה בתוך עשר שנים: העדר עישון במשך למעלה משנה, מדד מסת גוף של פחות מ-25, פעילות גופנית סדירה, צריכת דגים פעמיים בשבוע ומעלה ופירות וירקות כל יום, כולסטרול כולל מתחת ל-200 מ”ג/ד”ל (ללא טיפול), רמות סוכר בצום מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל (ללא טיפול), לחץ דם מתחת ל-120/80 מ”מ כספית (ללא טיפול).

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 74 שנים בתחילת המחקר. בתחילת המחקר, ב-36.5% מהמשתתפים תועדו עד שני מדדים מאוזנים באופן אופטימאלי,ב-6.5% תועדו 5-7 מדדים מאוזנים היטב.

בקרב משתתפים עם עד שני מדדים מאוזנים היטב, שיעורי ההיארעות של דמנציה ל-100 שנות-אדם במהלך מעקב ממוצע של 8.5 שנים עמדו על 1.56. באלו עם 3-4 מדדים מאוזנים היטב, שיעורים אלו עמדו על 1.23; באלו עם 5-7 מדדים מאוזנים שיעורי ההיארעות עמדו על 0.83.

במודל רב-משתני, הסיכון לדמנציה ירד באופן לינארי עם עליה במספר המדדים בטווח האופטימאלי (יחס סיכון של 0.90 לכל מדד נוסף) ועליה במדד בריאות קרדיווסקולארית גלבואלי (יחס סיכון של 1.92 לכל נקודה נוספת).

החוקרים התבססו על מדדים משולבים של תפקוד קוגניטיבי וזיכרון להערכת ליקוי קוגניטיבי. ביחידות סטנדרטיות, עם ערכים המעידים על מרחק מהממוצע באלכוסיה (0 משמעו קרוב לממוצע ו-1+ משמעו סטיית תקן אחת מעל לממוצע), השינוי הממוצע במדד הקוגניטיבי לכל מדד נוסף שהיה מאוזן בצורה אופטימאלית עמד על 0.031 יחידות בעת הגיוס למחקר ועל 0.068 לאחר 6 שנים ו-0.072 יחידות לאחר 12 שנים.

בריאות קרדיווסקולארית אופטימאלית ב-125 מבוגרים צעירים באנגליה לוותה בזילוח מוחי טוב יותר ופחות נגעים תת-קליניים בחומר הלבן במוח.

החוקרים התבססו על שמונה גורמי סיכון קרדיווסקולאריים הפיכים והקצו נקודה אחת לכל מרכיב שהיה בטווח המומלץ: מדד מסת גוף מתחת ל-25, כושר גופני ו/או פעילות גופנית בשליש העליון, צריכת אלכוהול של פחות משמונה משקאות בשבוע, העדר עישון במשך למעלה משישה חודשים, לחץ דם אמבולטורי בעירות של פחות מ-130/80 מ”מ כספית, שיא לחץ דם דיאסטולי בעת מאמץ של עד 90 מ”מ כספית, כולסטרול כולל של פחות מ-200 מ”ג/ד”ל ורמות סוכר בצום של פחות מ-100 מ”ג/ד”ל.

בניתוח זה, גיל המשתתפים הממוצע עמד על 25 שנים וזוה 6 גורמי סיכון הפיכים שהיו בטווח המומלץ.

החוקרים זיהו קורלציה בין מאפיינים קרדיווסקולאריים ובין המורפולוגיה הצרברווסקולארית ואות מוגבר בחומר הלבן במודלים שונים. עם כל גורם סיכון נוסף בטווח המומלץ, צפיפות כלי הדם הייתה גדולה ב-0.3 כלים לסמ”ק, קוטר כלי הדם עלה ב-8 מיקרומטר עם ירידה של 1.6 נגעים בעלי אות מוגבר בחומר הלבן.

החוקרים גם בחנו את זרימת הדם למוח ב-52 משתתפים ומצאו כי השתנתה בהתאם לצפיפות כלי הדם והייתה גבוהה יותר ב-2.5 מ”ל/100 גרם/דקה לכל גורם סיכון נוסף שהיה מאוזן היטב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים כי לעולם לא מאוחר מדי להתחיל לשמור על בריאות הלב וכלי הדם וכי גישה זו עשויה לסייע בשמירה על בריאות המוח ולמנוע דמנציה.

JAMA 2018

לידיעה ב-MedPage Today