מחקרים הדגימושמדד ההיצרות היחסית DS%בעורק כלילי (כ 50% או 70% הצרות יחסית לקוטר הבריא?), אשר נחשב בעבר כהוכחה של מחלה איסכמית משמעותית, איננו קריטריון מהימן מספיק, מסיבות שונות, להנחות התערבות פולשנית, ורק מדד פיזיולוגי כגון FFR ≤ 0.80 מנבא תוצא משופר עם רה וסקולריזציה.
למרות הנחית האיגודים הקרדיולוגים להחליט על רה וסקולריזציה כלילית בעת צנתור כלילי אבחנתי במטופל יציב לפי FFR ( במידה ואין הערכה איסכמית לא פולשנית קודמת ברורה), עדיין מסתמכים ברוב המקרים על מידת ההיצרות האנטומית.
מטרת המחקר:
בשונה ממחקרים מבוקרים כגון מחקרCOURAGEשבדקו בין 2 אוכלוסיות אקראיות תוצאים של רה וסקולריזציה (לפי DS% בצנתור) מבוקרים בטיפול תרופתי מיטבי,
הפעם המטרה לבדוק בהעדר רה וסקולריזציה (כ-natural history), ובאותם מטופלים עצמם מה מנבא טוב יותר תוצא MACE, לאורך תקופת מעקב לאחר צנתור אבחנתי,
- הערכה אנטומית של ההיצרות DS%או מדד פיזיולוג שלFFR.
שיטות:
הניתוח התאפשר על אוכלוסייה מיוחדת של 607 מטופלים ממחקרFAME 2אשר עברו צנתור אבחנתי אךללא רה וסקולריזציה( סך 441 מטופלים עם FFR ≤ 0.80 בזרוע טיפול תרופתי מיטבי, ועוד 166 מתוך המרשם המקביל באותו מחקר באותה תקופת מעקב עם FFR > 0.80), ובכולם ה cut-off של DS% כמשמעותי היה 50%.
- מדידת FFR בוצעה ב pressure wire לאחר הזלפת אדנוזין IC או IV להגיע להיפרמיה מקסימלית. מדד FFR נע בין 0.20 ל 1.0 ( ממוצע 0.74 ± 0.6 ),
- כאשר DS% נע בין 8% ל 98% לפי QCA ממוצע 53 ± 15.
להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!