השימוש בכלי חדש להערכת אסתמה בשם APGAR מוביל לשיפור איזון אסתמה ושיפור תוצאות הטיפול בחולים במונחים של מצבי חירום על-רקע אסתמה, טיפול דחוף וביקורים בבתי חולים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת Annals of Family Medicine.
החוקרים מסבירים כי מדד APGAR שונה מקודמיו מאחר ואינו רק בוחן את איזון המחלה בהווה אלא גם מתייחס לסיבות הנפוצות ביותר לחוסר איזון של המחלה (טריגרים או אלרגנים לא-מזוהים), כיצד ומדוע חולים נוטלים את הטיפול התרופתי ואם החולים סבורים כי הטיפול התרופתי מסייע להם. הכלי הנ”ל נועד לשמש חלופה ל-ACT (Asthma Control Test) ברפואה ראשונית, לאחר שהוכח במחקר זה כי מביא לשיפור התוצאות.
שלוש השאלות הראשונות בכלי APGAR מובילות למדד הנקשר לאלגוריתם טיפול עם המלצות ספציפיות יותר מהגברת טיפול בלבד. אף אחד מהכלים האחרים אינו נקשר עם אלגוריתם טיפול, אלא מספק מד על פיו על הרופא להחליט כיצד להמשיך.
במסגרת המחקר הנוכחי חולקו באקראי 18 מרפאות להתערבות או קבוצת טיפול סטנדרטי. הכשרה בשימוש במדד APGAR ניתנה לרופא ולאחות בכל מרפאה שנכללה בקבוצת ההתערבות, שלאחר מכן הכשירו את העובדים במרפאה.
החולים במחקר היו כולם בגילאי 5-45 שנים, עם אסתמה עיקשת שדרשה טיפול אחזקה יומי, ללא מחלת ריאות כרונית אחרת. תוצאי הסיום העיקריים נבחנו בתחילת המחקר, לאחר 6 ו-12 חודשים וכללו איכות חיים על-רקע אסתמה ובקרת אסתמה לפי דיווח החולים. תוצאי סיום משניים כללו ביקורים בחדרי מיון, ביקורים לטיפול דחוף ואשפוזים על-רקע אסתמה.
מבין 1,066 חולים שנכללו במחקר, 692 (65%) השלימו את השאלונים בתחילת המחקר ולאחר שנה אחת, שנשלחו לחולים ושימשו להערכת תוצאות המטופלים. בנוסף, הרשומות הרפואיות היו זמינות כמעט עבור כל החולים (1,063 חולים) ושימשו להערכת התוצאות ברמת המרפאה.
בהשוואה לששת החודשים שקדמו למחקר, ביקורים רפואיים על-רקע אסתמה צנחו בקבוצת ההתערבות מ-17.5% ל-10.6% בששת חודשי המחקר. בקבוצת הטיפול הסטנדרטי חלה עליה לא-משמעותית בביקורים הרפואיים מ-15.9% ל-20.9% באותן נקודות זמן. לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא, הכנסה, היסטוריית ביקורים רפואיים של המטופל והשפעות של המרפאה, בחולים בקבוצת הביקורת תועד סיכוי גבוה כפליים לבקר אצל איש צוות רפואי, בהשוואה לאלו בקבוצת ההתערבות (יחס סיכויים של 2.1).
לאחר שנה אחת, 54.3% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות דיווחו על איזון המחלה, זאת בהשוואה ל-46% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. החוקרים מדווחים על עליה מובהקת סטטיסטית בשיעור החולים בקבוצת ההתערבות אשר דיווחו על איזון אסתמה במהל המחקר, מ-40.8% בתחילת המחקר ל-54.3% לאחר שנה אחת. השינוי בקבוצת הביקורת לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים על שיפור קטן עם מדד APGAR באיכות החיים על-רקע אסתמה, אם כי רוב השינוי לא היה מובהק סטטיסטית. המדדים לאחר שנה אחת, בסולם של 1-7, עמדו על 5.37 בקבוצת ההתערבות ועל 5.14 בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא ומרפאה.
לאחר שנה אחת, בחולים בקבוצת ההתערבות תועד סיכוי גבוה כמעט פי ארבע להקפדה על לפחות שלושה מרכיבים לא-תרופתיים בהנחיות לטיפול, בהשוואה לחולים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. עם זאת, החוקרים מודים כי מאחר ומדובר במרפאות קטנות, לא ניתן להכליל ממצאים אלו למערכות בריאות גדולות.
Ann Fam Med. 2018;16:100-110
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!