דו”ח חדש מנבא כי במהלך העשור הקרוב (2016-2025) צפויים למעלה מ-1.6 מיליון מקרי תמותה עקב שימוש בסמים, צריכת אלכוהול ומעשי אובדנות, בקרב תושבים המתגוררים בארצות הברית. מדובר בעליה של 60% בהשוואה לעשור הקודם (2006-2015), במהלכו נרשמו מיליון מקרי תמותה עקב סיבות אלו.

החוקרים טוענים כי ייתכן אף כי מדובר בהערכות שמרניות, לאור העליה המהירה בשימוש בהרואין, פנטניל וקרפנטניל וכי ייתכן כי במהלך העשור הקרוב מקרי התמותה יוכפלו לשני מיליון.

מהדו”ח עולה כי ברמת המדינה, בשנת 2006, שיעורי התמותה עקב סמים, אלכוהול ואובדנות עמדו על למעלה מ-30 ל-100,000 ב-21 מדינות וושינגטון. בשש מדינות השיעורים עלו על 40 מקרים ל-100,000 אנשים.

בשנת 2015, שיעורים של מעל 30 ל-100,000 אנשים תועדו ב-48 מדינות וושינגטון. השיעורים עלו על 40 מקרים ל-100,000 אנשים ב-30 מדינות ועלו על 60 מקרים ל-100,000 אנשים בחמש מדינות, כולל ניו-מקסיקו בה תועדו השיעורים הגבוהים ביותר (77.4 מקרים ל-100,000 אנשים).

עד שנת 2025, הצפי הוא כי ב-26 מדינות יגיע שיעור המקרים ל-60 מקרי תמותה ל-100,000 אנשים ובשתי מדינות (ניו מקסיקו ווירג’ינה המערבית) שיעור זה יעלה מעבר ל-100 מקרי תמותה ל-100,000 אנשים.

עוד עולה מהדו”ח כי בין 2000 ועד 2015, מקרי תמותה עקב מנת יתר של סמים עלו פי שלוש; מקרי תמותה עקב אלכוהול עלו ב-37% והגיעו לשיא של 35 שנים; שיעורי האובדנות עלו ב-28%.

להלן ההמלצות העיקריות של הדו”ח:

·       ניתן להביא לשיפור בניהול וטיפול בכאב ע”י סיוע למטופלים בהחלמה גופנית, נפשית ורגשית.

·       יש להתעמת עם משבר האופיואידים בקנה מידה מלא, כולל עידוד מתן אחראי של מרשמים לטיפול באופיואידים; הדרכת הציבור אודות שימוש לרעה וסילוק בטוח של תרופות שאינן בשימוש; התערבויות בנקודות חמות; עצירת הפצת סמים אסורים; והרחבת הגישה לתכניות ייעודיות.

·       יש להתייחס להשפעת מגפת אופיואידים על ילדים.

·       יש לנקוט צעדים להתמודדות עם צריכת אלכוהול מופרזת באמצעות מדיניות מבוססת-ראיות, דוגמת העלאת מחירים, הגבלת שעות מכירת אלכוהול ונקודות מכירה, קביעת חוקים אודות צריכת אלכוהול מתחת לגיל המותר והטלת אחריות על מוכרים ומארחים המספקים אלכוהול לצעירים.

·       דגש על מניעת אובדנות עם תכניות ייעודיות בנושא.

·       הרחבת שירותי טיפול לבריאות הנפש והתמודדות עם הפרעות שימוש בחומרים.

·       קביעת עדיפות גבוהה יותר למניעה, איזון גורמי סיכון ויכולות התמודדות בקרב ילדים, בני משפחה וקהילות ע”י צמצום טראומה וחוויות שליליות, להן ההשפעה הגדולה ביותר על שימוש לרעה בחומרים בשלב מאוחר יותר.

·       מניעת שימוש לרעה בחומרים אסורים והפרעות נפשיות באמצעות תכניות ייעודיות בבתי ספר לפיתוח כישורי חיים ויכולת התמודדות.

המומחים מדגישים כי אין תשובה אחת מספקת, אך במידה ונוקטים בגישה מקיפה אזי ניתן להביא לשיפור ולפתרון מסוים.

Pain in the Nation: The Drug, Alcohol and Suicide Epidemics and the Need for a National Resilience Strategy

לידיעה במדסקייפ