במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Cancer Institute מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי הבחירה בטיפול הורמונאלי כנגד סרטן ערמונית בסיכון בינוני תלויה בגיל החולה, סיכון לבבי והסיכון להישנות המחלה. בגברים צעירים וללא גורמי סיכון למחלות לב צפויה התועלת הגדולה ביותר לטיפול הורמונאלי.
החוקרים ביקשו לקבוע את הגישה האופטימאלית לטיפול בגברים עם אבחנה חדשה של סרטן ערמונית בסיכון בינוני לפי הגיל והסיכון הלבבי. במסגרת המחקר חולקו באקראי גברים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני לטיפול קרינתי, עם/ללא טיפול הורמונאלי בן שישה חודשים. החוקרים השוו את מדדי QALY (Quality-Adjusted Life Years) בגברים בגילאי 50, 60 ו-70 שנים לפי עשירון גיל וסיכון לבבי.
מהתוצאות עולה כי טיפול הורמונאלי לווה בסך ירידה במדדי QALY בהיקף של 0.3-0.4 בגברים עם היסטוריה של אוטם שריר הלב. עם זאת, בכל הגברים האחרים, טיפול הורמונאלי הוביל לשיפור במדדי QALY (בטווח 0.4-2.6). בגברים צעירים יותר ועם פחות גורמי סיכון לבביים תועדה התועלת הגדולה ביותר לטיפול הורמונאלי.
מניתוח הנתונים עלה כי המודל היה רגיש רק באשר לסיכוי לכשל ביוכימי. בגברים בסיכון נמוך לכשל ביוכימי (עד 8.7% לאחר חמש שנים) לא תועדה תועלת לטיפול הורמונאלי. בנוסף, התועלת של טיפול הורמונאלי לא באה לידי ביטוי עד לאחר 7.3 שנות מעקב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחירת אפשרות הטיפול המתאימה ביותר בגברים עם סרטן ערמונית בסיכון בינוני צריכה לקחת בחשבון את הסיכון הקרדיווסקולארי אל מול הסיכון להישנות המחלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!