חשיבות מרווח הזמן מפניה לטיפול רפואי ועד טיפול בפוסיד בחולי אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

בחולים עם אי-ספיקת לב חדה הפונים לחדר מיון, מתן טיפול תוך-ורידי ב-Furosemide (פוסיד) בתוך שעה אחת נקשר באופן בלתי-תלוי עם שיעורי תמותה נמוכים יותר באשפוז, כך עולה מתוצאות מחקר REALITY-AHF, שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Cardiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לב חדה הינה מחלה מסכנת-חיים, הדורשת טיפול דחוף, כולל המלצה להתחלה מיידית של טיפול במשתני לולאה. כעת הם ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין זמן עד טיפול במשתנים ובין תוצאות קליניות.

מחקר REALITY-AHF (Registry Focused on Very Early Presentation and Treatment in Emergency Department of Acute Heart Failure) הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, תצפיתי, שהתמקד בהערכת הקשר בין זמן עד טיפול במשתני לולאה ובין התוצאות הקליניות בחולים עם אי-ספיקת לב חדה. זמן דלת-עד-פוסיד הוגדר כזמן שחלף מהגעת החולה לחדר המיון ועד לטיפול תוך-ורידי ראשון בפוסיד. טיפול מוקדם הוגדר בנוכחות מרווח זמן קצר משעה.

התוצא העיקרי היה שיעורי תמותה מכל-סיבה בבית החולים.

מבין 1,291 חולי אי-ספיקת לב חדה שקיבלו טיפול תוך-ורידי בפוסיד בתוך 24 שעות מהגעה לחדר המיון, חציון זמן דלת-עד-פוסיד עמד על 90 דקות ו-481 חולים (37.3%) סווגו בקבוצת הטיפול המוקדם. בקבוצה זו תועדה שכיחות גבוהה יותר של הגעה למיון באמבולנס, עם סימנים רבים יותר של גודש, בהשוואה לחולים שלא טופלו מוקדם.

שיעורי התמותה באשפוז היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת הטיפול המוקדם (2.3% לעומת 6.0%). מניתוח רב-משתני עלה כי טיפול מוקדם עדיין לווה בשיעורי תמותה באשפוז שהיו נמוכים יותר משמעותית (יחס סיכויים של 0.39).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים הפונים לחדר מיון בתמונה של אי-ספיקת לב חדה, טיפול תוך-ורידי בפוסיד בשלב מוקדם מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה באשפוז.

J Am Coll Cardiol 2017; 69:3042-3051

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה