נתוני מחקר CVD REAL שכלל חולים עם סוכרת מסוג 2, שהחלו בטיפול במעכבי SGLT-2 ובחן את התוצאות לפי נוכחות מחלות לב וכלי דם טרם הטיפול, הצביעו על תועלת מבחינת שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר שמונה חודשים בשתי הקבוצות. בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית תועדה ירידה של 53% בשיעורי תמותה מכל-סיבה לאחר 8 חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול אחר להפחתת רמות הסוכר בדם. בדומה, באלו ללא מחלות לב וכלי דם תועדה ירידה של 46% בסיכון לתוצא זה.
בנוסף, בחולים שנטלו מעכבי SGLT2 תועד סיכוי נמוך יותר לאשפוז בגין אי-ספיקת לב, כאשר שוב תועדה תועלת גם בחולים ללא מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך. ממצאי המחקר רומזים לאפשרות כי התועלת של הטיפול במניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם בחולים עם סוכרת מסוג 2, נכונה לכלל משפחת התרופות הנ”ל.
מחקר CVD REAL כלל נתונים ממארי תביעות אודות למעלה מ-300,000 חולים במרפאות בחמש מדינות ברחבי אירופה דנמרק, שבדיה, נורבגיה, גרמניה ובריטניה וארצות הברית, שנטלו בעיקר מטפורמין ולאחר מכן החלו בטיפול במעכב SGLT2 Canagliflozin (אינווקנה), Dapagliflozin (פורסיגה) או Empagliflozin (ג’רדיאנס) או תרופה אחרת להפחתת רמות הסוכר בדם.
החוקרים דיווחו על סיכון מופחת לתמותה ו/או אי-ספיקת לב עם טיפול במעכבי SGLT2 והוצג לראשונה במהלך כנס ה-ACC (American College of Cardiology). בניתוח הנוכחי החוקרים בחנו את ההבדלים בתוצאים אלו לפי המצב הבסיסי של המשתתפים כלומר, על-פני נוכחות/העדר מחלה קרדיווסקולארית בתחילת המחקר, ולא כללו חולים בגרמניה (אודותם לא היו נתוני תמותה זמינים). רק 13% מהמשתתפים סבלו ממחלה קרדיווסקולארית בתחילת הדרך (אוטם לבבי, אנגינה לא-יציבה, מחלת עורקים היקפית, אירוע מוחי, או אי-ספיקת לב).
החוקרים פיתחו מדד מותאם למדינה להערכת הסבירות לקבלת מרשם לטיפול במעכב SGLT2, והתאימו כ-154,000 חולים שקיבלו מרשם לתרופה אחת עם מספר דומה של חולים שקיבלו מרשם לתרופה אחרת להפחתת רמות הסוכר בדם.
Dapagliflozin הינה התרופה הנפוצה מבין מעכבי SGLT2 באירופה (92% מהחולים), בעוד ש-Canagliflozin הייתה הדומיננטית בארצות הברית (76% מהחולים) ויתר חהולים באירופה או בארצות הברית טופלו ב-Empagliflozin.
במהלך שמונת חודשי המעקב, בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית ידועה תועדו שיעורים גבוהים יותר של תמותה ו/או אשפוז בשל אי-ספיקת לב, בהשוואה לחולים ללא מחלה קרדיווסקולארית ידועה.
בחולים ללא מחלה לבבית תועדו שיעורים נמוכים יותר של תוצאים אלו במידה וטופלו במעכבי SGLT2, בהשוואה לתרופות אחרות להפחתת רמות הסוכר בדם.
החוקרים מאמינים כי מחקרים קליניים אקראיים יספקו עדויות נוספות בנוגע לתועלת הקרדיווסקולארית של מעכבי SGLT2 שונים, כולל בחולים עם מחלה קרדיווסקולארית קיימת.
מתוך כנס ה-ADA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!