טיפול ארוך-טווח במטפורמין עשוי להפחית סידן בעורקים כליליים (Circulation)

כולסטרול עורק

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation עולה כי ההימצאות והחומרה CAC (Coronary Artery Calcium) לאחר 14 שנות טיפול במטפורמין נמוכה יותר משמעותית בגברים, אך לא בנשים, שהחלו בטיפול התרופתי בשלב טרום-סוכרת.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות ירידה בהיארעות מחלת לב כלילית עם איזון אינטנסיבי של גורמי סיכון, בחולים עם סוכרת וטרום-סוכרת נותר סיכון מוגבר למחלת לב כלילית. התערבויות למניעת סוכרת נדרשות להפחתת סיכון למחלת לב כלילית. גישה זו נבחנה במסגרת מחקר DPPOS (Diabetes Prevention Program and its Outcomes Study), מחקר התערבות ארוך-טווח שכלל 3,234 משתתפים עם טרום-סוכרת, בגיל חציוני של 64 שנים. מהמחקר עלה כי חלה ירידה בסיכון לסוכרת עם שינוי אורחות חיים וטיפול במטפורמין, בהשוואה לפלסבו, לאורך 3.2 שנים.

מחקר DPPOS כלל מפגשים קבוצתיים תקופתיים בנושא אורחות חיים והמשך טיפול במטפורמין בקבוצת ההתערבות. טרשת עורקים תת-קלינית נבחנה ב-2,029 משתתפים על-בסיס מדידות CAC לאחר 14 שנות מעקב (ממוצע). מדדי CAC נבחנו כמדד רציף לפי חומרת CAC וסווגו לפי נוכחות CAC (מדד גדול מאפס), תוך הערכה נפרדת בין גברים ונשים.

החוקרים לא זיהו הבדלים במדדי CAC בין התערבות לשינוי אורחות חיים ופלסבו, בשני המינים. חומרת ונוכחות CAC היו נמוכים יותר משמעותית בקרב גברים בקבוצת הטיפול במטפורמין, בהשוואה לפלסבו (חומרה ממוצעת של מדד CAC מתוקן לגיל של 39.5 לעומת 66.9 יחידות; היקף נוכחות CAC של 75% לעומת 84%), אך לא תועדה השפעה של מטפורמין בנשים.

בניתוח רב-משתני, ההשפעה של מטפורמין בגברים לא הושפעה מגורמים דמוגרפיים, אנתרופומטריים או מטבוליים, מהתפתחות סוכרת או מטיפול/העדר טיפול בסטטינים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על השפעה מגנה אפשרית של מטפורמין מפני טרשת עורקים כליליים בגברים עם טרום-סוכרת וסוכרת בשלב מוקדם.

Circulation 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה