במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום במהלך הכנס ה-12 של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, תיאר פרופ’ ריצ’רד הורטון מנקודת ראותו את האירועים שחווה בקייץ 2014 לאחר פירסום אותו מכתב מפורסם שגרם להד תקשורתי עצום בקהילייה הרפואית העולמית. בהתרגשות סיפר כיצד זכה להתקפות מגורמים שונים, גם ממוסדות רפואיים מישראל, וכיצד הואשם באנטישמיות, ובאיומים לחרם. היוזמה הישראלית שהובילה לשת”פ היא מבחינתו התשובה הנכונה לחילוקי דיעות : הידברות ולא חרמות. בדיעבד, אומר פרופ’ הורטון, שההחלטה לפרסם את אותו מכתב שנוי במחלוקת הייתה טעות.

להלן הידיעה לתקשורת שהופצה ע”י דוברות המכון :

לאחר פרסום מכתב ביקורת נגד ישראל במהלך ?צוק איתן? משלים הלנסט את המהפך ומפרסם גיליון נושא המוקדש למערכת הבריאות הישראלית על הישגיה ועל האתגרים העומדים בפניה:

?הבידוד של ישראל והפיכתה למטרה על ידי גופי האו?ם בתחומים שאינם קשורים לבריאות מובילה להחמצת הזדמנויות לתרומתה של ישראל לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולבריאות הגלובלית?.

?חרם על אנשי אקדמיה ומקצוע ישראליים כפי שמובילה תנועת ה BDS, אינו יעיל ולעולם לא יהיה יעיל?.

הלנסט ((THE LANCET, אחד מכתבי העת המובילים והוותיקים ביותר בעולם בתחום הרפואה והבריאות, מקדיש גיליון שלם מיוחד שכולו מוקדש ל”בריאות בישראל”. הגיליון משקף שינוי מהותי בגישה של הלנסט לישראל. במהלך מבצע ?צוק איתן? בקיץ 2014 העיתון פרסם מכתב תחת הכותרת “  Open Letter to the People of Gaza?. המאמר נתפס ככתב ביקורת חד צדדי נגד ישראל. חוקרים מארצות שונות יצאו בגלוי נגד כתב העת ועורכו פרופ? ריצ?רד הורטון.

פרופ’ הורטון הגיע לארץ בסתיו 2014 לאחר שהוזמן על ידי פרופ? קרל סקורצקי, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר ברמב?ם. הזמנה שגובתה על ידי פרופ? רפי ביאר, מנהל רמב?ם, אליה גם התגייסו פרופ? מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן-גוריון בגיבוי של נשיאת האוניברסיטה פרופ? רבקה כרמי.

תוך כדי הביקור התגבשה החלטה להקדיש גיליון מיוחד של הלנסט למערכת הבריאות בישראל. עתה, מממש פרופ? הורטון את הבטחתו.

לגיליון המיוחד של הלנסט חברו 3 גופים עיקריים: אוניברסיטת בן-גוריון, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות בריאות ומרכז רפואי רמב?ם, שסייעו לגיליון לצאת לאור.

הוא מהווה חלק מסדרת פרסומים המציגים סקירה מקיפה של מצב הבריאות והרפואה במספר מדינות מתוך מטרה לקדם ראייה אוניברסלית של בריאות ורפואה.

הגיליון כולל סדרה של עשרה מאמרים שנכתבו על ידי רופאים וחוקרים ישראליים על מגוון היבטיה של מערכת הבריאות הישראלית. עורכיו הראשיים הם פרופ? מרק קלרפילד מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ? זאהר עזאם מרמב?ם, ופרופ? אורלי מנור מהמכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. לגיליון המודפס מצורפים לראשונה גם תקצירים של המאמרים בשפות עברית וערבית.

בארץ נערכת השקה של המהדורה המיוחדת של כתב העת, במסגרת הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. ההשקה תצוין גם במפגשים מדעיים שיתקיימו בחיפה, נצרת ובאר-שבע. נשיא המדינה יארח את חברי המערכת ובראשם פרופ’ הורטון בביתו בירושלים.

במאמר הסיכום של הגיליון החתום באופן ייחודי על ידי פרופ? הורטון בעצמו בשיתוף פרופ? קרל סקורצקי, מנהל פיתוח הרפואה והמחקר ברמב?ם נאמר ?המטרה הייתה להעריך את הצלחתה של ישראל בתחום הבריאות והתמודדותה עם האתגרים הייחודים שעמדו ועומדים בפניה. ניסינו להפוך את האפיזודה המצערת שקרתה למנוף בונה וחיובי שיוביל להכרה ביתרונותיה של ישראל לבריאות הגלובלית. אנו מקווים שגיליון מיוחד זה, לא רק שישפר את הבריאות ואת השוויון בבריאות בתוך ישראל, ובין ישראל לבין שכנותיה, אלא אף ישמש כפלטפורמה למעורבות גדולה יותר של רופאים וחוקרים ישראלים בנושאים של בריאות גלובלית?.

?התכוונו להראות באמצעות הגיליון מיוחד זה שרפואה ומחקר יכולים להיות גשר להבנה טובה יותר ולשיתוף פעולה בין עמים. המחויבות העתידית שלנו היא להמשך עבודה משותפת עם עמיתנו הישראלים והפלשתינים כדי להציע את היבט אחד של היסודות לשלום וצדק?, מוסיף הורטון.

בגיליון יש התייחסות למעמדה של ישראל בעולם ?קיים תת ייצוג בולט של מומחים ישראליים בפורומים החשובים של בריאות ורפואה בזירה הגלובלית, וכתוצאה מכך ישראל אינה יכולה לתרום כפי שהיא יכולה, להתפתחות הבינלאומית בתחום. הבידוד של ישראל והפיכתה למטרה על ידי גופי האו?ם בתחומים שאינם קשורים לבריאות מובילה להחמצת הזדמנויות לתרומתה של ישראל לארגון הבריאות העולמי (WHO) ולבריאות הגלובלית.

?האנומליה שמובילה לכך שישראל אינה יכולה לקחת חלק בפעילות של סניף מזה?ת של ארגון הבריאות העולמי היא מטרידה. במיוחד לאור האתגרים האזוריים המשותפים למדינות החברות בו כדוגמת התמודדות עם מחלות מדבקות ומגיפות, השפעות סביבתיות כמו זיהום, תזונה ונושאים נוספים?.

הקריאה של פרופ הורטון, מהמומחים המובילים בעולם בתחום הרפואה הציבורית, לשלב יותר רופאים ישראלים בזירה העולמית, כולל במוסדות האו”ם, כדי לנצל את היתרונות של הרפואה הישראלית, באה כמשב רוח רענן על רקע ניסיונות חוזרים ונשנים להטיל חרם על הרפואה והמחקר הישראלים. בימים בהם ישראל מותקפת בעולם ויוזמות לחרמות על המדע הישראלי הופכות נפוצות, שינוי מוצהר זה במדיניות של הלנסט הוא הישג חסר תקדים.

במאמר הסיכום ישנה גם התייחסות לתנועת ה BDS: ?חשוב שישראל לא תתייאש ותמשיך במאמציה להיות מעורבת למרות ההתנגדות הפוליטית המשמעותית נגדה (חלק קטן ממנה לגיטימי ורובה פחות לגיטימי). גם העולם צריך לעשות מאמצים לערב יותר את ישראל. אנו מאמינים שדו שיח אינטנסיבי יכול ליצור שינוי במבוי הסתום בין ישראל לבין חלק מהמדינות והארגונים הלא-ממשלתיים. חרם על אנשי אקדמיה ומקצוע ישראליים כפי שמובילה תנועת ה BDS, אינו יעיל ולעולם לא יהיה יעיל בסיוע בעיצוב דעת קהל ציבורית ופוליטית שתקדם פתרון, להפך הוא יפגע במטרות אלה?.

פרסום הסדרה על ישראל בלנסט מהווה הזדמנות ייחודית לחשוף את ההישגים המצוינים של מערכת הבריאות בישראל ולעמוד על האתגרים המיוחדים העומדים בפניה. קהל הקוראים הרחב מאד של הלנסט ברחבי העולם מונה חוקרים מהמעלה הראשונה כמו גם אנשי מדיניות ומובילי דעה בנושאי מדע ורפואה.

שיתוף פעולה באזור של קונפליקט

הגיליון מדגיש שרפואה וטיפול רפואי יכולים להוות גשר להבנה ולשיתוף פעולה בין ישראל לשכנותיה למרות הרגישות הפוליטית והביטחונית באזור. נושאי בריאות אזוריים משותפים כמו התמודדות עם מחלות, מקורות מים ונושאים נוספים, מצריכים שיתוף פעולה בין המדינות ובעיקר עם הרשות הפלשתינית. שיתוף פעולה מוצלח שהיה לדוגמא בין שירותי הבריאות והשירותים הווטרינריים של ישראל, ירדן והרשות הפלשתינית סייע בבלימת ההתפרצות של שפעת העופות.

הלנסט סוקר את הסיוע הניתן על ידי ישראל לפצועים של מלחמת האזרחים בסוריה. יותר מ- 2000 פצועים סורים טופלו בבתי החולים בישראל, למרות שישראל עצמה נמצאת במצב של מלחמה עם סוריה, היא לא מנעה סיוע הומוניטרי לפצועים. ?מרגע הגעת פצוע סורי לידיים ישראליות, השיקול היחיד שמכריע לגבי המשך הטיפול הוא מצבו הרפואי של החולה?.

פרופ? קרל סקורצקי ?גיליון מיוחד זה של הלנסט מראה שרפואה ובריאות מהווים הזדמנות גדולה ויכולים לשמש כגשר לשיתוף פעולה אזורי. ישראל הראתה מנהיגות יצירתית ויוזמת בתחומי הבריאות ומכאן החשיבות הגדולה שיש בהגברת השילוב של מומחים ישראליים בפורומים הבינלאומיים?.

מצב הבריאות בישראל

הגיליון סוקר את מצב הבריאות בישראל ומציג מדינה מפותחת עם מערכת בריאות מתקדמת וסל תרופות המעניק לכ- 8.5 מיליון אזרחי המדינה נגישות לטיפול רפואי. אלה הובילו מאז הקמת המדינה, לשיפור ניכר במצב הבריאות של האוכלוסייה כולה. בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בתוחלת החיים, והיא נמצאת כיום מעל לממוצע במדינות ה OECD. כאשר אצל גברים, ישראל ממוקמת במקום ה- 4 בעולם ואצל נשים, במקום ה- 11 בעולם. יחד עם זאת, תוחלת החיים נשארה נמוכה יותר בקרב אוכלוסיות ספציפיות בתוך החברה הישראלית, ובראשן האוכלוסייה הערבית. פער שאף התרחב בשנים האחרונות.

באופן כללי תוחלת החיים הממוצעת כיום בישראל עומדת על 80 שנים לגברים ו- 84 שנים לנשים (בהשוואה ל- 75.3 שנים ו-79.1 שנים בהתאמה בשנת 1993). באותה התקופה, תמותת התינוקות פחתה בחצי, מ- 7.5 מקרי מוות ל 1000 לידות ל- 3 מקרים בלבד ל- 1000 כיום. שיעור תמותת התינוקות הוא הנמוך ביותר בכל מדינות ה OECD.

למרות נתונים אלה, בישראל האחוז הגבוה ביותר של עוני בקרב ילדים מבין מדינות ה OECD, כאשר 35% מהילדים חיים בעוני. העוני נפוץ בעיקר בקרב ילדים חרדים וערבים. 67% מהילדים החרדים ו- 63% מהילדים הערבים חיים בעוני לעומת 15% בשאר קבוצות הילדים בישראל.

הגיליון מקדיש מאמר למצב הבריאות של נשים בישראל בהשוואה בין ישראל לבין מדינות ה OECD. נתוני התמותה משבץ מוחי, מחלות לב וסרטן צוואר הרחם נמוכים בהשוואה למדינות ה OECD. אולם דווקא נתוני התחלואה בסרטן השד גבוהים יותר בישראל עם 80 מקרים ל- 100,000 נשים לעומת 74 מקרים ל- 100,000 ב- OECD. ישראל ממוקמת במקום ה- 5 בתמותה מסרטן השד בין 35 מדינות ה OECD.

ישראל מצטיינת בתחום הפוריות, והיא היחידה המעניקה טיפולי פוריות ללא תשלום לכל אישה עד לגיל 45.

ישנה התייחסות גם למצב בריאות הנפש בקרב נשים. שיעור מקרי החרדה ושינוי במצבי הרוח גבוה יותר בקרב נשים ערביות מאשר בקרב יהודיות (10.5% מול 7.1%). תסמונת כאב כרוני (שלעתים היא אינדיקציה למצוקה נפשית) דווחה יותר על ידי נשים ישראליות מאשר גברים ישראליים, וכן יותר מאשר שיעור הדיווח של נשים ב- 15 מדינות אירופיות כדוגמת נורבגיה, גרמניה, איטליה ובריטניה.

כמו כן ישנה התייחסות לשיעור ההטרדות המיניות והאלימות כנגד נשים, הגבוה ב- 10% ממדינות אחרות ב OECD.

“אני שמחה על הזכות שניתנה לי להיות אחת משלושת העורכים של סדרת המאמרים על ישראל בלנסט וגאה לקחת חלק ביוזמה ברוכה זו, אומרת פרופ’ אורלי מנור, יו”ר המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, חוקרת בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. ?המכון סייע לקדם את הפרויקט ברמה הלאומית באמצעות שיתוף ראשי מערכת הבריאות בתהליך וכן בהשקת הסדרה במרכז הארץ כמו גם בפריפריה. הסדרה מהווה הזדמנות ייחודית לחשוף את ההישגים המצוינים של מערכת הבריאות בישראל ולעמוד על האתגרים המיוחדים העומדים בפניה.

מאמר הפתיחה של הסדרה מתייחס לתפקידו הייחודי של המכון במערכת הבריאות בארץ ומציג את התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, בהובלת המכון, כיוזמה ישראלית מוצלחת.

אנו צופים שהסדרה תסייע למערכת הבריאות לעמוד בהצלחה, בצדק וביעילות בשלל האתגרים העומדים בפניה”

הגיליון סוקר גם את הפיכתה של ישראל לאומת הסטארט-אפ, במיוחד בתחום הבריאות והביוטכנולוגיה. פרופ? רפי ביאר, מנהל רמב?ם ?מספר אלמנטים יצרו בישראל תרבות יזמית כמו רעב לחדשנות, כור היתוך של מדענים ומהנדסים שעלו ממדינות שונות עם ידע מגוון, תשתית חזקה של הנדסה מתקדמת,  מסגרת  אקדמית מובילה של חינוך הנדסי, מדעי וטכנולוגי, וכן חוסר במקורות טבעיים שהוביל את ישראל להישען על פיתוח של ידע ומדע. אלה הפכו או הציבו את ישראל בראש הפירמידה הגלובלית של פיתוח ומדע. תכנית החממות שהחלה לפני כחצי יובל שנה היתה קטליזטור חיוני בשילוב של העלייה המסיבית מרוסיה עם התעשייה  והחדשנות הישראלית?.

התמודדות עם אי שוויון

ד?ר מוחסן ח?יתאם, מהחוג לאפידמיולוגיה באוניברסיטת תל-אביב מסבירה ?למרות ביטוח רפואי אוניברסלי ושיפור משמעותי במצב הבריאות הכללי של האוכלוסייה בישראל, הגיליון גם מציג את האתגרים עימם מתמודדת ישראל, ובראשם פערים בשוויון בבריאות בין מגזרים באוכלוסייה, בעיקר המגזר הערבי והבדואי אך גם בקרב היהודים החרדים והפריפריה הגיאוגרפית בישראל. הם כוללים פערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים, שיעור גבוה יותר של עישון בקרב גברים ערבים לעומת יהודים כמו גם שיעור גבוה יותר של מחלות כרוניות כדוגמת סוכרת ומחלות לב. גם אצל נשים יש פער בשלב האבחון של סרטן השד כאשר נשים ערביות מאובחנות בשלבים מאוחרים יותר לעומת היהודיות. בתמותת תינוקות חל שיפור משמעותי לאורך השנים, אך עדיין שיעור התמותה גבוה פי שניים במגר הערבי, כאשר במגזר הבדואי נמצא שיעור התמותה הגבוה ביותר.

הבדלים אלה מוסברים בחלקם בהבדלים בין תרבויות, אך כחלק מהמלצות הגיליון נכתב כי על המדינה להקדיש משאבים לטפל בפערים אלה.

פרופ’ א. מרק קלרפילד, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב העורך הראשי של הגיליון המיוחד אומר: ?הייתה לי הזכות לנהל את צוות העריכה ביחד עם עמיתיי, פרופ’ אורלי מנור ופרופ’ זאהר עזאם. בחרנו בנושאים האלה, שלדעתנו מדגישים את ההישגים של מערכת הבריאות הישראלית ואת האתגרים שהיא עומדת בפניהם. לפני עשורים לא רבים ישראל הייתה במהותה מדינה מתפתחת עם משאבים מעטים מאוד. למרות זאת, מתכנני המדינה ומומחי הבריאות עמדו באתגר, והמדינה מתגאה כעת בכמה מסטטיסטיקות הבריאות הטובות ביותר בעולם. הגיליון מדגים את הישגיה של מדינת ישראל בתחום הבריאות, וכמובן גם את מה שעדיין יש לטפל בו.

העבודה הזו הייתה עבודה שנעשתה מאהבה. בשם כל הכותבים, אני גאה מאוד במה שהפקנו בשיתוף פעולה עם עמיתינו בלנסט?.

השקעה לאומית בבריאות

למרות שההוצאה הלאומית על בריאות עלתה מ- 5% מהתל?ג בשנת 1960 ל- 7% מהתל?ג בשנות ה- 2000, שיעור ההוצאה הלאומית לא השתנה מאז ונשאר קבוע במשך 20 שנה. אחוז ההוצאה הציבורית על הבריאות פחת בהדרגה מ- 70% בשנת 1995 ל- 60% היום, ובמקביל חלה עלייה זהה בהוצאה הפרטית על הבריאות.

המלצות על שיפור מערכת הבריאות בישראל

הכותבים מציעים שורה של המלצות לשיפור הבריאות בישראל:

§         הגדלת ההוצאה הציבורית על הבריאות מ- 7.8% מהתל?ג ל- 9%, בדומה לשיעור ההוצאה הממוצע של מדינות ה OECD.

§         הבטחת תקציב ארוך טווח לתכניות לאומיות המקדמות בריאות, המכוונות להפחתת שיעור העישון, צמצום תכולת סוכר ומלח במזון, עידוד פעילות גופנית, במיוחד במגזרים בהם קיים חוסר שוויון.

§         עצירת הסחף מרפואה ציבורית לרפואה פרטית.

§         התמקדות של משרד הבריאות בהתוויית תכניות ארוכות טווח ומימון שירותים רפואיים ושינוי המצב בו משרד הבריאות מנהל בתי חולים ומספק באופן ישיר שירותים.

§         הגדלת המימון לשירותים התומכים באוכלוסיית הקשישים כולל השקעה במטפלים העיקריים וכן בהגדלת מספר מיטות האשפוז בישראל.

§         הארכת חופשת הלידה מ- 14 שבועות ל- 6 חודשים, מימון אמצעי מניעה ללא תשלום בסל התרופות וגיבוש מחלקה המתמקדת בבריאות האישה במסגרת משרד הבריאות.

§         הגדלת התמיכה במחקרים תחת מכון חדש למחקר בריאות בדומה לארגון הלאומי למחקר בארה?ב    (NIH National Institutes of Health) או המועצה הלאומית למחקר רפואית בבריטניה.

לחוברת התקצירים המלאה