פערי ידע בנושא תוצאות בדיקות גנטיות בנשים עם סרטן שד מובילים פעמים רבות לכריתת שדיים מיותרת (J Clin Oncol)

חוסר הבנה מצד רופאים כיצד לפרש תוצאות בדיקות גנטיות תורמת לניתוחים מיותרים לכריתת שדיים דו-צדדית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה התקדמות מהירה בבדיקות גנטיות לסרטן שד, עם עליה בשימוש בפאנלים הכוללים מספר גנים, העשויים להוביל לתוצאות שאינן חד-משמעיות. עם זאת, לא ידוע רבות אודות השפעות השימוש בבדיקות אלו על הטיפול.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שכלל נשים עם סרטן שד, שאובחנו בין 2014-2015 וזוהו בשני מאגרי SEER ונשאלו אודות ההתנסות שלהן עם בדיקות גנטיות (3,672 נשים). שיעורי ההיענות לסקרים עמדו על 68%. החוקרים הגדירו תת-קבוצה של נשים בסיכון מוגבר לפני הבדיקה למוטאציה פתוגנית בהתאם להנחיות לבדיקות גנטיות. המנתחים שטיפלו בנשים נשאלו אודות בדיקות גנטיות וההתייחסות לתוצאות.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הדפוסים והקורלציות של ייעוץ גנטי ובדיקות גנטיות וההשפעה על ביצוע כריתת שדיים דו-צדדית.

666 נשים דיווחו על בדיקות גנטיות. קרוב לשני-שליש מהנשים נבדקו לפני ההתערבות הניתוחית, כאשר עיכוב בבדיקות היה נפוץ יותר בקרב נשים ללא ביטוח פרטי. 57% מהנשים בסיכון מוגבר טרם הבדיקה ו-42% מהנשים בסיכון ממוצע דנו בתוצאות הבדיקות עם יועץ גנטי. בנשים עם מוטאציות פתוגניות ב-BRCA1/2 או גן אחר תועדו השיעורים הגבוהים ביותר של כריתת שדיים דו-צדדית (80% מאלו בסיכון מוגבר ו-85% מאלו בסיכון ממוצע); עם זאת, כריתת שדיים דו-צדדית הייתה נפוצה יותר גם בקרב נשים עם וריאנטים גנטיים שמשמעותם אינה ברורה (43% מאלו בסיכון מוגבר ו-51% מאלו בסיכון ממוצע).

דרגת הבטחון של המנתחים בדיון בתוצאות עם הנשים גדלה עם נפח המטופלות עם סרטן שד, אך מנתחים רבים ניהלו נשים עם וריאנטים שמשמעותן אינה ידועה בגן BRCA1/2 כמו נשים עם מוטאציות פתוגניות בגנים אלו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי נשים רבות עם סרטן שד משלימות בדיקות גנטיות ללא הערכה של יועץ גנטי. מחצית מהנשים בסיכון ממוצע עם וריאנטים שמשמעותם אינה ידועה מופנות לניתוח כריתת שדיים דו”צ, עדות לפערי ידע בהבנת תוצאות הבדיקות ע”י חלק מהמנתחים.

J Clin Oncol. Published online April 12, 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    בדיקות סקר ממוקדות לסרטן לבלב עשויות לשפר את שיעורי ההישרדות באוכלוסייה זו (JAMA Oncol)

    מעקב אחר מטופלים בסיכון גבוה עשוי לסייע בזיהוי אדנוקרצינומה של צינוריות הלבלב בשלב מוקדם יותר, כאשר הגידול קטן יותר וקל יותר לטיפול עם סיכויי הישרדות גבוהים יותר באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אדנוקרצינומה של הלבלב מלווה בשיעורי הישרדות נמוכים לאחר חמש שנים ולעיתים קרובות […]

  • האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    האם להכחדה של הליקובקטר פילורי השפעה על הסיכון לסרטן הוושט? (Gastroenterology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הכחדת הליקובקטר פילורי אינה מלווה בעליה בשיעורי היארעות ממאירות של הוושט. החוקרים אספו נתונים אודות כלל החולים שעברו טיפול להכחדת הליקובקטר פילורי בפינלנד, דנמרק, איסלנד, נורבגיה ושבדיה בין השנים 1995 עד 2019. המאגר כלל 661,987 משתתפים עם למעלה מחמש מיליון-שנות לאחר […]

  • השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    השוואת Sacituzumab Govitecan לעומת Docetaxel בטיפול ב-NSCLC מתקדם או גרורתי (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי טיפול ב- Sacituzumab Govitecan עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת לעומת Docetaxel בחולים עם סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם התקדמות לאחר טיפול קודם. מחקר EVOKE-01 הינו מחקר בשלב III, בתווית-פתוחה, להערכת Sacituzumab Govitecan לעומת טיפול ב-Docetaxel בחולים עם NSCLC […]

  • יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות משלב Olanzapine עם נוגדי-בחילה למניעת בחילות והקאות משנית ל-Carboplatin (מתוך J Clin Oncol)

    הוספת Olanzapine לטיפול משולש בנוגדי-בחילה לא הפחיתה משמעותית את שיעורי הקאות משנית לטיפול ב-Carboplatin, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. באשר למניעת תחושת בחילה, הוספת Olanzapine הובילה להטבה גדולה יותר בתופעות הלוואי משנית למשטר טיפול כימותרפי המבוסס על Carboplatin. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הבטיחות והיעילות של טיפול נוגד-הקאה […]

  • מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מגמות הישרדות חולים עם NSCLC גרורתי לפני ואחרי אישור שימוש בטיפול אימונותרפי (Cancer)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer עולה כי בעקבות אישור טיפול אימונותרפי בארצות הברית חל שיפור בשיעורי הישרדות חולים עם אבחנה של סרטן ריאות גרורתי מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer). בשנת 2015, מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nivolumab כתכשיר אימונותרפי ראשון לטיפול בחולים עם סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    טיפול ב-Denosumab מונע אובדן עצם והידרדרות מיקרו-ארכיטקטורה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד תחת טיפול לדיכוי אסטרוגן (J Clin Oncol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology כי טיפול ב- Denosumab (פרוליה) בעת התחלת טיפול לדיכוי אסטרוגן משמר צפיפות עצם, מיקרו-ארכיטקטורה של העצם וחוזק עצם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול לדיכוי שחלתי ומעכבי ארומטז משפרים את שיעורי ההישרדות ללא-מחלה בנשים לפני-מנופאוזה עם סרטן שד בשלב-מוקדם וחיובי לקולטנים לאסטרוגן, אך מאיצים אובדן […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מה בין רמות חומצה אורית בדם ובין הסיכון לסרטן שד? (Am J Med Sci)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of the Medical Sciences עולה כי רמות גבוהות של חומצה אורית בדם עשויות להפחית את הסיכון להיארעות סרטן שד בנשים, רמז להשפעה מגנה של חומצה אורית בדם מפני המחלה הממארת בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תתכן מעורבות של רמות חומצה אורית בדם בהתפתחות ממאירות בשל עיכוב עקה חמצונית, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה