פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

מחקר בינלאומי הכולל למעלה ממיליון איש, מצא כי ניתן להקל על הסיכונים הבריאותיים שבישיבה ממושכת במהלך היום בעזרת שעה של פעילות גופנית יומיומית מתונה.

ישיבה ממושכת ביום, יושבנות, נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לתחלואים ולתמותה. עם זאת, עדיין לא ברור האם פעילות גופנית מפחיתה, ואולי אף מבטלת את ההשפעות המזיקות של יושבנות. 

מחקר בינלאומי חדש, הכולל חוקרים מארה”ב, בריטניה, נורבגיה ואוסטרליה, אשר פורסם בכתב העת The Lancet, בדק את הקשר בין ישיבה ממושכת ופעילות גופנית עם תמותה מכל סיבה שהיא.

לצורך המחקר ערכו החוקרים סקירה שיטתית של שישה מסדי מידע (PubMed, PsycINFO, Embase, Web of Science, Sport Discus, and Scopus), מראשית הקמתם ועד אוקטובר 2015, של מחקרי קוהורט בעלי נתוני חשיפה ותוצאה ברמת הפרט, אשר סיפקו מידע על ישיבה במהלך היום או זמן צפייה יומי בטלוויזיה ופעילות גופנית. החוקרים העריכו מהנתונים מהי השפעת היושבנות על תמותה מכל סיבה שהיא, תמותה ממחלות קרדיווסקולריות, תמותה מסרטן השד או מסרטן המעי הגס. המחקר כלל נתונים מ-16 מחקרים, מתוכם 14 שזוהו באמצעות סקירה שיטתית ושניים שלא פורסמו, אך היו בעלי נתונים רלוונטיים למחקר. כל נתוני המחקרים נותחו בהתאם לפרוטוקול, שסווג לארבע קבוצות לפי דיווח יומי של זמן ישיבה וזמן צפייה בטלוויזיה, ופעילות גופנית חולקה לרביעונים (באינדקס לתצרוכת מטבולית MET – metabolic equivalent task, בשעות לשבוע). לאחר מכן שילבו החוקרים את הנתונים בין כל המחקרים וניתחו את הקשר בין זמן ישיבה יומי ופעילות גופנית עם תמותה מכל סיבה שהיא, והעריכו את יחסי הסיכון באמצעות רגרסיית COX. החוקרים חזרו על הניתוח הנ”ל עם צפייה בטלוויזיה במקום זמן ישיבה יומי.

מתוך 16 המחקרים שנכללו במטא- אנליזה, 13 מחקרים סיפקו מידע על זמן ישיבה ותמותה מכל סיבה שהיא. מחקרים אלו כללו 1,005,791 איש שהיו במעקב במשך 2-18.1 שנים, שבמהלכן 84,609 (8.4%) נפטרו. בהשוואה לקבוצת הרפרנט (כלומר, קבוצת היושבים <4 שעות ביום הנמצאים ברביעון הפעיל ביותר [>35.5 MET-h per week]), שיעורי התמותה במהלך תקופת המעקב הייתה יותר גבוהה ב- 12-59% בשני הרביעונים הנמוכים של הפעילות הגופנית (מ- HR=1.12, 95% CI 1.081.16, לרביעון השני הנמוך ביותר של פעילות גופנית [>16 MET-h per week], ו- <4 שעות ישיבה ביום, to HR=1.59, 1.521.66, לרביעון הכי נמוך של פעילות גופנית [<2.5 MET-h per week], ו- >8 שעות ישיבה ביום). זמן ישיבה יומי לא נמצא קשור עם עלייה בתמותה מכל סיבה שהיא באלו שהיו ברביעון העליון של פעילות גופנית. בהשוואה לרפרנט (<4 שעות ישיבה ליום והרביעון הכי עליון של פעילות גופנית [>35.5 MET-h per week]), לא היה סיכון מוגבר לתמותה במהלך המעקב לאלו שישבו מעל 8 שעות ביום ושגם דיווחו על פעילות של >35.5 MET-h per week (HR=1.04; 95% CI 0.991.10). לעומת זאת, אלו שישבו הכי מעט (4 > שעות ביום) והיו ברבעון הכי נמוך של פעילות גופנית (2.5 MET-h per week>) היו בסיכון משמעותי גבוה לתמותה בתקופת המעקב (HR=1.27, 95% CI 1.221.31). שישה מחקרים הכילו נתונים על זמן צפייה בטלוויזיה (N=465,450; 43,740 deaths). צפייה בטלוויזיה של למעלה משלוש שעות ביום הייתה קשורה עם סיכון מוגבר לתמותה, ללא קשר לפעילות גופנית, למעט ברבעון הפעיל ביותר, שבו התמותה עלתה משמעותית בקרב אנשים שצפו בטלוויזיה למעלה מ-5 שעות ביום (HR=1.16, 1.051.28).

מסקנות המחקר הן שרמות גבוהות של פעילות גופנית מתונה (60-75 דק’ ליום) נראית כמבטלת את הסיכון המוגבר לתמותה הקשור ליושבנות. עם זאת, פעילות גופנית מחלישה, אך לא מסירה, את הסיכון המוגבר הקשור לזמן ממושך של צפייה בטלוויזיה. תוצאות אלו מספקות הוכחה נוספת ליתרונותיה של הפעילות הגופנית, בעיקר באוכלוסיות שבהן עולה מספר האנשים המבלים זמן ממושך בישיבה במהלך העבודה, שאולי תביא להמלצות עתידיות לבריאות הציבור.

Does physical activity attenuate, or even eliminate, the detrimental association of sitting time with mortality? A harmonised meta-analysis of data from more than 1 million men and women, Ulf Ekelund et al., The Lancet, Published online 27 July 2016, abstract.