חשיבות הכללת התייחסות לדה-מורליזציה במסגרת הטיפול הפליאטיבי בחולי סרטן (Cancer)

בשנת 2004 פותח מדד DS (Demoralization Scale) וכעת מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Cancer על עדכון המדד הנ”ל למהדורה קצרה ותמציתית יותר, DS II.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דה-מורליזציה זוכה ליותר ויותר התייחסות במסגרת שירותי רפואה פליאטיבית כבעיה קלינית הדורשת הערכה וטיפול. שיעורי ההימצאות נעים בין 13%-18% מהחולים עם מחלות מתקדמות, דוגמת מחלות ממאירות. רבים מאמינים כי דה-מורליזציה, הכוללת תחושות ייאוש וחוסר אונים, דורשת התייחסות ראויה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להגדיר מחדש את מדד DS ולתקף את המודל החדש. מדד DS II פותח ונבחן במדגם שכלל 211 חולים, 22 מהם עם מחלה מתקדמת שאינה ממאירות.

התוצאה הינה מדד הכולל 16 מרכיבים ולדברי החוקרים מדובר במדד ידידותי יותר למשתמש במצבי מחלה מתקדמת. הערכות המדד הדגימו עקביות והדירות בתוצאות.

שני מרכיבים במדד כוללים Meaning and Purpose, המשלבים חלקים ממדדי Loss of Meaning and Purpose ו-Helplessness מהמדד המקורי לתוך מרכיב יחיד. מרכיב זה יסייע בהערכת התגובה לטיפולים המתמקדים במשמעות.

באופן דומה, מרכיב נוסף, Distress and Coping Ability, משלב חלקים ששימשו למדדי Dysphoria, Disheartenment ו-Sense of Failure במדד DS המקורי. מרכיב זה ישמש כסמן טוב לתגובה לטיפול קוגניטיבי וטיפול תומך.

החוקרים השלימו גם הערכה של התוקף החיצוני של מדד DS II ובאמצעות אותו מדגם חולים, מצאו כי למדד תוקף חיצוני עם מדדי מצוקה פסיכולוגית, איכות חיים והגישה לקראת תום החיים. הכלי גם הדגים תוקף הבחנתי, מאחר והצליח להפריד בין חולים עם דרגות תפקוד משתנות ותסמינים גבוהים/נמוכים.

שילוב מדד DS II בטיפול הפליאטיבי השגרתי לא צפוי להיות מורכב מאוד. רופאים לרוב מתמקדים במטופל בכללותו, כולל אופן ההתמודדות שלו ומרכזים לטיפול בסרטן כוללים מחלקות פסיכו-אונקולוגיות.

Cancer. 2016;122:2251-9, 2260-7

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה