מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Stroke Organization Conference עולה כי הכנסת תומכנים לעורקי החוליות בפרט במקרים של היצרות חוץ-גולגולתית הינה פרוצדורה הכרוכה בסיכון נמוך ומלווה בהיארעות מופחתת של אירועים מוחיים.
עם זאת, למחקר VIST (Vertebral artery Ischemic Stenting Trial) לא הייתה עוצמה מספקת בשל הסגרת התמיכה הכלכלית באמצע שלב הגיוס, והתוצא העיקרי לא הגיע למובהקות סטטיסטית ולכן הומלץ להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מטרת מחקר VIST הייתה לבחון אם הכנסת תומכנים בשילוב עם הטיפול התרופתי הטוב ביותר עדיפה על טיפול תרופתי בלבד במקרים של היצרות תסמינית של עורקי החוליות. המחקר נערך ב-40 בתי חולים בבריטניה וגייס חולים בתוך שלושה חודשים מאירוע איסכמי חולף או אירוע מוחי ללא-מוגבלות של המערכת האחורית, עם היצרות של למעלה מ-50% בשל מחלה טרשתית. המשתתפים חולקו לטיפול התרופתי הטוב ביותר בלבד או עם הכנסת תומכנים.
החוקרים קיוו לגייס 540 חולים אך הגיוס היה איטי וכתוצאה מקשיי מימון, הופסק לאחר גיוס 182 חולים. ההחלטה התקבלה להמשיך לעקוב אחר החולים עד להשלמת מעקב של שנה אחת.
המאפיינים הבסיסיים היו מאוזנים, כאשר עם 80% היצרות חוץ-גולגולתית בשתי הקבוצות. חריג אחד היה הזמן מאז התסמינים האחרונים, שהיה קצר יותר בקבוצת ההתערבות (29 לעומת 42 ימים). מכאן עולה כי בקבוצת ההתערבות הסיכון עשוי היה להיות גדול יותר, שכן ידוע כי הסיכון תלוי מאוד בזמן שחלף מאז הופעת התסמינים. לא תוארו הבדלים בטיפול התרופתי, כולל טיפול לאיזון לחץ דם או סטטינים.
המשתתפים היו במעקב למשך חציון של 3.5 שנים. יש לציין כי 31 חולים שחולקו באקראי לקבוצת ההתערבות לא עברו פרוצדורת הכנסת תומכנים מאחר ולאחר אנגיוגרפיה לא הייתה עדות להיצרות של 50% ומעלה.
באשר לסיכון עקב הפרוצדורה, ב-48 החולים עם היצרות חוץ-גולגולתית שהשלימו הכנסת תומכנים, לא תוארו אירועים מוחיים או סיבוכים מג’וריים. מבין 13 החולים עם היצרות תוך-גולגולתית לאחר הכנסת תומכנים תוארו שני מקרים של אירוע מוחי (אחד מהם היה פטאלי).
תוצא הסיום העיקרי היה כל אירוע מוחי במהלך המעקב. מהתוצאות עלה כי תועדו 12 אירועים מוחיים מבין 291 שנות מעקב בקבוצת הטיפול התרופתי ו-5 אירועים מוחיים מבין 308 שנות מעקב בקבוצת הטיפול בתומכנים. מכאן עלה יחס סיכון של 0.40 בקבוצת ההתערבות, מגמה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית, וירידה אבסולוטית של 25 אירועי םמוחיים ל-1000 שנות אדם.
עם זאת, לאחר תקנון לימים מאז התסמינים האחרונים ועד ההקצאה האקראית התוצאות הפכו משמעותיות עם יחס סיכון של 0.34. כמו כן, בניתוח פוסט-הוק שהוגבל לחולים שחולקו באקראי בתוך שבועיים מהאירוע המוחי האחרון, תועדו שמונה אירועים מוחיים ב-30 חולים תחת טיפול תרופתי בלבד, בהשוואה ל-4 אירועים מוחיים ב-47 חולם לאחר הכנסת תומכנים, עם יחס סיכון לתוצא העיקרי של 0.30.
מניתוחים נוספים של הנתונים עלה כי הכנסת תומכנים עשויה להיות עדיפה במקרים של היצרות חוץ-גולגולתית (יחס סיכון של 0.37), במקום היצרות תוך-גולגולתית (יחס סיכון של 0.47), אך ממצאים אלו מבוססים על מספרים קטנים מאוד.
מתוך כנס ה- European Stroke Organization Conference
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!