כנס מצפה רמון לשוויון בבריאות המתקיים זו השנה הרביעית ברציפות,במטרהלדון בדרכי ההתמודדות עם הפערים בבריאות בנגב; ולהתוותתכניות פעולהחדשות יישומיות ורב-שנתיות.שיתוף הפעולה בין קרן מיראז’ לפיתוח הנגב והמרכז לחקר מדיניות הבריאות בנגב שבאוניברסיטת בן גוריון, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הנגב, משרד הבריאות, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית וראשי רשויות בנגב.

אחד הנושאים המרכזיים שידונו השנה בכנס הואאתגרים ברפואה מרחוק לרחוק, ויישום מודל ה-Hub  מדובר בגישה חדשנית רב תחומית שתאפשר שיתוף תיקים רפואיים ממוחשבים, לטובת מתן מרשמים, עדכון תרופות, פענוח וניטור נתונים, הידוק הקשר עם מטופלים בזמן חירום, הרחבת שירותי מומחים בהתמחויות שונות, ניהול טיפול אינטגרטיבי במצב של ריבוי מחלות, חינוך רפואי (מטפל ומטופל) תמיכה בקבלת החלטות קליניות, שירותי תרגום מרחוק ועוד. כמו כן ידון מודל חדשני של בית חולים שיקומי בדרום, כולל פיתוח  תפקיד חדש של CASE COORDINATOR – שיהיה אחראי על ניהול תהליך השיקום של המטופל החל משלב  האישפוז ועד לשיקום הביתי, במישור הרפואי והחברתי כאחד.  

בעקבות מכתב ראשי הרשויות בנגב לראש הממשלה בעניין אי יישום החלטת הממשלה של התכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות הבריאות ולהשוואת שירותי הבריאות בדרום, קורא מנהל המרכז הרפואי סורוקה, ד?ר אהוד דודסון ליישם לאלתר את החלטת הממשלה לחיזוק סורוקה. 

ד?ר אהוד דודסון: ?תושבי הנגב תלויים בסורוקה, יש צורך במשאבים שהובטחו כדי לתת מענה למצוקתם?. 

בדיון דחוף שהתקיים בחודש מרץ האחרון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, עלתה לדיון החלטת הממשלה מחודש ספטמבר 2014 לגבי חיזוק מידי של המרכז הרפואי סורוקה, בתוספת ובתקצוב של 98 מיטות אשפוז כלליות. 

ד”ר אהוד דודסון, מנהל המרכז הרפואי סורוקה: “תושבי הנגב תלויים בסורוקה, יש צורך במשאבים נוספים כדי לתת מענה למצוקתם. תושבי האזור נאלצים להמתין זמן ממושך לניתוחים ולפרוצדורות רפואיות ומצפים מאיתנו לתת מענה. חדר המיון בסורוקה הוא העמוס בארץ עם מספר הפניות הגבוה ביותר. אנו דורשים מהממשלה ליישם את החלטתה ולהעביר את המשאבים הייעודים לסורוקה. סורוקה הוא בית חולים מוביל בארץ המהווה נכס אסטרטגי למדינת ישראל, וכדי שימשיך להיות כזה יש לחזקו לאלתר באמצעות העברת המשאבים כפי שהוחלט”.

יו”ר הועדה, ח”כ מאיר כהן (יש עתיד): “למרות תשובת משרד הבריאות ומשרד האוצר, קבעה הועדה כי ההחלטה שהתקבלה בממשלה בספטמבר 2014 לחיזוק סורוקה, לא יושמה. הועדה רואה בחומרה את אי יישום ההחלטה”.

ד?ר דודסון ישתתף מחר בכנס מצפה רמון הרביעי לשיוויון בבריאות, יציג את חזון סורוקה לשנים הבאות, תכנית האב, הגידול הטבעי באוכלוסיה ומעבר צה?ל לנגב והצורך לתת מענה לצרכים המתפתחים. 

מוסיף ד?ר דודסון: ?הפער בזמינות ונגישות בשירותי הבריאות בין הדרום למרכז הולך וגדל במקום להצטמצם?.

5 במאי, 2016

לכבוד: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו

הנדון:אייישוםהחלטתממשלה2025תכניתרבשנתיתלפיתוחהדרום

ראש ממשלת ישראל הנכבד,

בשם תושבי הנגב ויישובי הדרום במדינת ישראל, אנו פונים אליך בבקשה לאפשר לנו את הזכות להיות כשאר תושבי ישראל, ולקבל שירותי בריאות ורפואה כוללים נרחבים ואיכותיים, שיגנו על בני משפחותינו ועלינו.

מבחינת פריסת שירותי הבריאות בדרום והשוואתה לייתר חלקי הארץ, ניתן ללמוד כי אנו מופלים לרעה כמעט בכל מדד, ביחס לתשתיות בריאות מקבילות באזורי הארץ האחרים, לא זוכים להתייחסות הראויה שתעניק לנו ביטחון בריאותי מלא, ונאלצים להתמודד עם מחסור קיצוני בשירותי רפואה כללית, רפואת  מומחים ורפואה דחופה, על כל המשתמע מכך בחיי אדם ובאיכות חיינו. 

המחסור בשירותי בריאות אף יחריף ויגדל הן בשל גידול טבעי של אוכלוסיית הנגב והן בשל מעבר צה”ל לדרום שיגדיל את אוכלוסייה המתגוררת בנגב בחיילים בשירות סדיר, חיילים בשירות קבע ובני משפחותיהם.

בעבר עסקה בנושא הממשלה ברשותך ובשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה מס. 2025 (מיום 23.09.14) שהציגה תכנית רב שנתית לפיתוח אזור הדרום, תכנית שכללה פרק מרכזי שהתייחס לפיתוח תשתיות הבריאות בדרום. 

תכנית הפיתוח של שירותי הבריאות בדרום, אותה יזמת, התקבלה בברכה רבה על ידנו כנציגי הציבור ועל ידי כלל תושבי הדרום, אולם לצערנו  אנו עדים לפיגור רב במימוש החלטות הממשלה בפרק הבריאות. 

 בחינת החלטות הממשלה שהתקבלו ב-2014 למול הביצוע, נכון לחודש מאי  2016, חושפת  עיכובגדול בביצוען :

1.   הקמת בית חולים חדש בדרום – אין עדיין מסגרת תקציבית, גם לא מודל הפעלה. טרם הוכרעה סוגיית הבעלות ואף לא יצא מכרז . מכיוון שתהליך הקמת בית חולים נמשך בין 7-10 שנים, הרי שעיכוב ממושך זה הנו קריטי, בהתחשב בגידול האוכלוסייה המשמעותי עם מעבר צה”ל דרומה.

2. הוספת 98 מיטות ל”סורוקה” ו- 20 מיטות שיקום – מיטות השיקום התווספו,אך מתוך 98 מיטות שהובטחו  – רק 3 (!)מהן  נפתחו, בפועל בשל העדר תקציב. 

3.שיקום תחנות טיפת חלב – הביצוע נדחה (לא ברור למתי).

4. תגבור מוקדי לילה – מתבצע חלקית בלבד ומותיר את תושבי הדרום ללא מענה מספק המעניק ביטחון לחיי התושבים.

הביטחון האישי היסודי של אדם מתחיל בהיותו בריא, ומסוגל לנהל את חייו בשיגרה עצמאית ובאיכות חיים טובה. כראש ממשלה, גילית בעבר רגישות לצרכי הבריאות של תושבי הנגב וקידמת החלטות ממשלה בנושא. הגיעה העת גם להבטיח שהחלטות אלו יתממשו.

בברכה,

עו”ד נעמה דהן כתר – מנכ”לית קרן מיראז’ לפיתוח הנגב

פורום בריאות בנגב: פרופ’ נדב דוידוביץ’, פרופ’ גבי בן-נון, ד”ר קרן דופלט (אוניברסיטת בן גוריון).