הוספת מדד סיכון גנטי, צפיפות ממוגרפית ורמות הורמונים למודלים הקיימים לחיזוי הסיכון לסרטן שד מביא לשיפור משמעותי במודלים אלו, כך לפי נתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-AACR (American Association of Cancer Research).
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת על-בסיס מדגם NHS (Nurses’ Health Study) ו-NHS II. יחדיו, החוקרים הצליחו לזהות 4,006 מקרים ו-7,874 ביקורות למודל אחד ו-2,665 מקרים ו-5,455 ביקורות במודל שני.
מדד הסיכון הגנטי חושב על-בסיס 67 פולימורפיזם בגן יחיד. צפיפות ממוגרפית נבחנה בקרב נשים שסיפקו דגימות דם. אסטרוגן, טסטוסטרון ופרולקטין נבחנו בדגימות דם לפני האבחנה.
לאחר ריבוד הנתונים לפי מצב מנופאוזה, החוקרים קבעו כיצד שלושת גורמי הסיכון הביולוגיים משפרים את חיזוי הסיכון להתפתחות סרטן שד פולשני במהלך תקופה של חמש שנים, ע”י מדידת השטח מתחת לעקומה. עוד נבחן הסיכון למחלה חיובית לקולטנים לאסטרוגן.
בשני המודלים, 45% מהנשים היו לפני מנופאוזה, 25% היו לאחר מנופאוזה ולא נטלו טיפול הורמונאלי ו-30% היו לאחר מנופאוזה ונטלו טיפול הורמונאלי.
החוקרים כתבו כי השיפור ביכולת חיזוי הסיכון היה הגדול ביותר בנשים לאחר מנופאוזה שלא נטלו טיפול הורמונאלי. בקרב נשים לאחר מנופאוזה שלא נטלו טיפול הורמונאלי, הוספת שלושת גורמי הסיכון הביולוגיים הביאה לשיפור השטח מתחת לעקומה מ-55.2 ל-66 במדגם הראשון ומ-60.2 ל-66.2 במדגם השני.
הוספת שלושת גורמי הסיכון הללו הביאה לשיפור חיזוי הסיכון להתפתחות סרטן שד חיובי לקולטנים לאסטרוגן ב-11.7 יחידות במודל הראשון וב-9.4 יחידות במודל השני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי הוספת כל שלושת הסמנים הביולוגיים עשויה לשפר משמעותית את יכולת חיזוי הסיכון וכך לסייע למטפלים בקבלת החלטות בנוגע לבדיקות סקירה ואפשרויות מניעה. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.
מתוך כנס ה-AACR
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!