מתוצאות מחקר חדש מישראל, בראשות ד”ר רוברט קלמפנר מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עולה כי בחולים עם מחלת לב כלילית, גם רמות טריגליצרידים בטווח העליון של הנורמה (100-149 מ”ג/ד”ל) מלוות בסיכון מוגבר לתמותה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר הבלתי-תלוי בין רמות טריגליצרידים מוגברות ותמותה מכל-סיבה בקרב חולים עם מחלת לב כלילית, הוא שנוי במחלוקת. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר הנ”ל במדגם גדול של חולים עם מחלת לב כלילית מוכחת.
מדגם המחקר כלל כ-15,000 חולים שהשלימו בדיקות סקר למחקר BIP (Bezafibrate Infarction Prevention Trial). החוקרים אספו נתוני תמותה במהלך 22 שנים.
החולים סווגו לחמש קבוצות: (1) רמות טריגליצרידים נמוכות-תקינות (פחות מ-100 מ”ג/ד”ל); (2) רמות טריגליצרידים גבוהות-תקינות (100-149 מ”ג/ד”ל); (3) היפרטריגליצרידמיה גבולית (150-199 מ”ג/ד”ל); (4) היפרטריגליצרידמיה מתונה (200-499 מ”ג/ד”ל); ו-(5) היפרטריגליצרידמיה חמורה (500 מ”ג/ד”ל ומעלה).
שיעורי ההישרדות המתוקנים לגיל ומין עמדו על 41%, 37%, 36%, 35% ו-25%, בהתאמה.
מניתוח הנתונים לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל רמות HDL, לכל עליה ביחידה לוגריתמית אחת ברמות טריגליצרידים נרשמה עליה של 6% בסיכון לתמותה מכל-סיבה במהלך 22 שנים. הסיכון לתמותה במהלך 22 שנים בחולים עם היפרטריגליצרידמיה חמורה עלה ב-68%, בהשוואה לחולים עם רמות טריגליצרידים נמוכות-תקינות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מחלת לב כלילית מבוססת, גם באלו עם רמות טריגליצרידים בטווח 100-149 מ”ג/ד”ל קיים סיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לאלו עם רמות טריגליצרידים נמוכות יותר, בעוד שהיפרטריגליצרידמיה חמורה מנבאת סיכון מוגבר משמעותית לתמותה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!