מתוצאות מחקר חדש עולה כי טיפול בנוגדי-קרישה לפרפור פרוזדורים עשוי להוביל לדימום תוך-גולגולתי על-רקע חבלה בקשישים, כאשר שיעורי ההיארעות עשויים להיות הרבה יותר גבוהים מכפי שסברו עד כה, לפחות ביוצאי צבא מבוגרים.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל קרוב ל-32,000 יוצאי צבא עם פרפור פרוזדורים, שהיו בגילאי 74 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 81 שנים). התוצא העיקרי היה אשפוזים בשל דימום תוך-גולגולתי על-רקע חבלה. תוצאים משניים כללו אשפוז בשל כל דימום תוך-גולגולתי או אירוע מוחי איסכמי.
מחלות רקע היו נפוצות, כולל יתר לחץ דם (82.5%), מחלת לב כלילית (42.6%) וסוכרת (33.8%). במהלך תקופת המחקר, שיעורי ההיארעות של אשפוזים עקב דימום תוך-גולגולתי על-רקע חבלה עמדו על 4.8 ל-1,000 שנות-אדם. במודל לא-מתוקנן, גורמים מנבאים משמעותיים של דימום תוך-גולגולתי כללו דמנציה, נפילה במהלך השנה האחרונה, אנמיה, דיכאון, הפרעה בתפקודי כבד או כליות, טיפול בנוגדי-פרכוסים, מדידות INR לא-יציבות, טיפול בתרופות נגד יתר לחץ דם.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, יתר הגורמים המנבאים המשמעותיים לדימום תוך-גולגולתי על-רקע חבלה כללו דמנציה (יחס סיכון של 1.76), אנמיה (יחס סיכון של 1.23), דיכאון (יחס סיכון של 1.30), טיפול בנוגדי-פרכוסים (יחס סיכון של 1.35) וערכי INR לא-יציבים (יחס סיכון של 1.33). שיעורי ההיארעות של אשפוזים בשל כל דימום תוך-גולגולתי ואירוע מוחי איסכמי עמדו על 14.58 ו-13.44, בהתאמה, ל-1,000 שנות-אדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב אנשים בגילאי 75 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים, המתחילים טיפול בקומדין, גורמי סיכון לדימום תוך-גולגולתי על-רקע חבלה שונים מאלו של אירוע מוחי איסכמי. שיעור הדימום התוך-גולגולתיים הכולל במדגם תומך בצורך בהערכה שיטתית יותר של התועלת והנזקים של טיפול בקומדין במבוגרים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!