בהצהרה מדעית מטעם ה-AHA (American Heart Association) בנושא אוטם שריר הלב בנשים, הסוכנות מדווחת כי הגורמים והתסמינים לאירועים אלו לעיתים קרובות שונים מאוד בין המינים, הבדלים המובילים לעיכוב באבחנה וטיפול לא-מספק.

ברקע להצהרה מסבירים המומחים כי אנגיוגרפיה כלילית מבוצעת בשכיחות נמוכה יותר בנשים, ככל הנראה בשל תת-הערכה של הסיכון, זאת למרות שבנשים שיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לגברים, ללא תלות בגיל.

למעלה מ-53,000 נשים הולכות לעולמן בכל שנה בשל אוטם שריר הלב וכ-262,000 נשים מאושפזות בשל אוטם חד של שריר הלב ו/או אנגינה לא-יציבה. בנוסף, 26% מהנשים, לעומת 19% מהגברים, מתים בתוך שנה לאחר אוטם ראשון של שריר הלב; 47% לעומת 36%, בהתאמה, מתים בתוך חמש שנים מהאירוע הלבבי.

לצורך ההצהרה המדעית השלימו מומחי הסוכנות סקירה מקיפה של העדויות הנוכחיות בנושא אוטם שריר הלב בנשים, כולל התייצגות, פתופיזיולוגיה, טיפול ותוצאות.

מהנתונים בספרות עולה כי בנשים סיכוי גבוה יותר לסוכרת, אי-ספיקת לב, יתר לחץ דם, דיכאון והפרעה בתפקוד כלייתי, עם שכיחות גבוהה יותר של NSTEMI (Non-ST-Segment Myocardial Infarction) או ספאזם של עורק כלילי. נשים גם סובלות יותר מסיבוכי דמם, אשפוזים ארוכים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר באשפוז לאחר רה-וסקולריזציה כלילית.

אוטם ראשון של שריר הלב מופיע בגיל ממוצע של 71.8 שנים בנשים, לעומת 65 שנים בגברים. עם זאת, למעלה מ-30,000 נשים בארצות הברית שהן מתחת לגיל 55 שנים מאושפזות בתמונה של אוטם חד של שריר הלב בכל שנה. למרות ששיעורי התמותה עקב מחלה כלילית ירדו בכל הנשים בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת ובתחילת שנות האלפיים, הירידה נעצרה באלו בגילאי 35-54 שנים ולמעשה עלתה ב-1.5% משנת 2000 ל-2002.

המומחים מסבירים כי רופאים מבצעים עבודה טובה בכל הנוגע לאבחנת חולים עם כאבי חזה בחדר מיון בבתי החולים ברחבי המדינה. עם זאת, לא ידוע אם התוצאות כה טובות גם בנשים, בפרט באלו מתחת לגיל 50 שנים.

מנגנוני הסיכון בנשים צעירות עדיין אינם ברורים. בנשים מבוגרות, הוצע כי הפרעה בתפקוד האנדותל ומשקעי שומנים עקב חסר אסטרוגן לאחר מנופאוזה משפיעים על הסיכון למחלת לב כלילית. עם זאת, מחקרים להערכת טיפול באסטרוגן למניעה ראשונית של מחלת לב כלילית בנשים לאחר מנופאוזה הצביעו על תוצאות שליליות.

בהשוואה לגברים, בנשים מאפיינים שונים של הנגע הטרשתי. סקר עולמי מצא כי 76% מהמקרים של אוטם פטאלי של שריר הלב נבעו מקרע של הנגע הטרשתי, לעומת 55% מהאירועים בנשים. מצד שני, ממחקרי אוטופסיה עולה כי ארוזיה של הנגע הטרשתי נפוצה יותר בנשים.

החוקרים מציינים כי נשים לעיתים קרובות מתייצגות עם חסימה עורקית פחות חמורה, בהשוואה לגברים, המובילה לאבחנה שגויה ואי-מתן טיפול יעיל.  עם זאת, הטיפולים התרופתיים הם דומים ללא תלות בגורם להתקף הלב או חומרת החסימה. תרופות אלו הן יעילות למרות הבדלים בחסימה העורקית.

בדומה לטיפול תרופתי, שיקום לבבי ניתן לעיתים רחוקות יותר בנשים, בהשוואה לגברים. עם זאת, גם כאשר מומלץ על שיקום לבבי, שיעורי ההיענות לשיקום נמוכים יותר.

החוקרים מדווחים עוד על הבדלים אתניים וגזעיים בקרב נשים עם אוטם חד של שריר הלב. למרות הבדלים אתניים בעת הופעת אוטם שריר הלב, בנשים שחורות השכיחות הגבוהה ביותר של אוטם שריר הלב.

מתוך הודעת ה-AHA

לידיעה במדסקייפ