מקור: משרד הבריאות

משרד הבריאות מפרסם זו השנה החמישית דו”ח בנושא אי-שוויון בבריאות וההתמודדות עמו. הדו”ח נכתב כחלק מפעילות תחום צמצום פערים בבריאות, במינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, לקראת הכנס השנתי בנושא שיערך השנה ב 28 בדצמבר בגני תקווה. את הדו”ח כתבו וערכו ד”ר אמה אברבוך ושלומית אבני.

הדו”ח כולל

·         עדכון תמונת המצב אודות הגורמים המשפיעים על אי-שוויון בבריאות:

×          עוני

×          אי שוויון בהכנסות

×          רווחת התושבים ע”פ מחוזות (הצגת תמונות המצב באמצעות שימוש ב Better life index של ה OECD

×          הבדלים בתמיכה חברתית והקשר לבריאות

·         עדכון תמונת המצב אודות פערים בבריאות ובשירותי בריאות:

×          תוחלת חיים, תמותה, תמותת תינוקות

×          כח אדם רפואי ומיטות אשפוז

·         פרק המציג פריסה על גבי מפות של מדדי ושירותי בריאות נבחרים (טיפות חלב, מוקדי רפואה דחופה בקהילה ובתי מרקחת, סוכרת, חיסוני ילדים)

·         פרק המציג מגמות בין השנים 1994-2014 בפערי בריאות ושימוש בשירותי בריאות: האם קטנו, גדלו או קפאו הפערים המוחלטים והיחסיים

·         מידע חדש אודות פערים במחלות כרוניות ופערים בתפקוד יום-יומי, מתוך מרכז הידע בנושא אי שוויון של משרד הבריאות במכון גרטנר

·         פרק המנתח את המדיניות לצמצום אי שוויון בישראל, בהשוואה למדינות האיחוד ובאופן ספציפי לאנגליה

·         פרק על פעילות לצמצום אי שוויון בקרב השחקנים המרכזיים במערכת הבריאות: קופות החולים, משרד הבריאות ובתי החולים.

1.      ממצאים נבחרים [בדו”ח המלא ממצאים רבים נוספים]

רווחת התושבים ע”פ מחוזות: קיימים פערים עקביים בין המחוזות תל אביב והמרכז, הבולטים כמחוזות בעלי מדדי רווחה גבוהים ביותר בהשוואה ליתר המחוזות, לרבות ערכים בתחום הבריאות. מאידך, בולטים ציונים נמוכים להם זוכים מחוזות פריפריאליים הצפון והדרום, ולצדם מחוז ירושלים. הפערים נצפים בהתייחס למדדים החברתיים-כלכליים המרכזיים הכנסה, השכלה ותעסוקה. הפערים במדדים נראים היטב גם בתחום הדיור, בו נצפה פער משמעותי מאוד בין מחוז ירושלים ומחוז הצפון לבין שאר המחוזות. גם בתחום הביטחון האישי ירושלים מדגימה פער לרעה ביחס לשאר המחוזות.

תוחלת חיים: חלה עלייה קלה בתוחלת החיים בקרב גברים יהודים ונשים יהודיות וערביות, זאת בעוד חלה ירידה בתוחלת החיים בקרב גברים ערבים מ- 78 בשנת 2013 ל- 76.9 בשנת 2014 (מדידה עבור שנת 2012). ברמת-גן תוחלת החיים הגבוהה ביותר מבין הערים הגדולות בנות 100 אלף תושבים ומעלה ובבת ים הנמוכה ביותר (84.3 שנים לעומת 80.5 שנים, בהתאמה). חל שיפור בין השנים 2010-2012 בכל הערים הגדולות להוציא את נתניה, אשדוד ובת ים בהם לא חלה עלייה.

תמותת תינוקות: במחוזות ירושלים ומרכז חלה ירידה בתמותת תינוקות ביהודים ובערבים. בצפון חלה עלייה בשני המגזרים. בכל המחוזות פערים לרעת ערבים בתמותת תינוקות. הפער הגדול ביותר בין יהודים לערבים נמדד במחוז דרום- 2.9 תמותת תינוקות לכל 1,000 לידות חי בקרב יהודים לעומת 11.0 בקרב ערבים. שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים הכי גבוה בדרום, ואצל יהודים במחוזות הדרום והצפון.

מגמות בפערים מוחלטים ויחסיים בפערי בריאות: הפער היחסי בתמותת תינוקות בין נשים עם 1-4 שנות לימוד לעומת נשים עם 16+ שנות לימוד גדל מפי 2.8 בשנים 1990-1993 לפי 9.2 בשנים 2008-2011. תמותה מאוטם שריר הלב ויתר לחץ דם- בעוד הפערים המוחלטים בתמותה בן גברים יהודים לערבים, מיתר לחץ דם או מאוטם חריף של שריר הלב קטנו בין  השנים 1998 ל- 2013 (ביתר לחץ דם, למעשה נמחקו), הפער היחסי בין יהודים לערבים מתמותה מאוטם שריר הלב גדלו (במתינות) מ- 1.5 בקרב ערבים לפי 1.7. בקרב נשים גם הפערים המוחלטים וגם היחסיים, בין יהודיות לערביות, קטנו ב-2 גורמי המוות. תחלואה בסרטן- הפער בין יהודים לערבים (לרעת יהודים) בסרטן המעי הגס והחלחולת קטן מפי 1.31 בשנים 1990-1994 בקרב יהודים בהשוואה לערבים, לפי 1.06 בשנים 2010-2012, פער שניתן לייחס לירידה במספר המקרים בקרב יהודים לעומת העלייה במספר המקרים בקרב ערבים. כך גם לגבי סרטן השד- בעוד הפער (לרעת יהודיות) קטן מפי 1.62 לפי 1.43 בשנים שנבחנו, ניתן ליחס זאת לצמיחה גדולה יותר של מקרים בקרב ערביות (מ- 24 מקרים בשנים 1990-1994 ל- 63 מקרים בשנים 2010-2012 לעומת 86 ו- 106 בקרב יהודיות, בהתאמה). בהתייחס לסרטן הריאה, הפערים היחסיים לרעת ערבים החמירו (מפי 1.1 לפי 1.6 בשנים שנבחנו).

כח אדם רפואי: ממשיך השיפור בשיעור כ”א הרפואי במרבית המקצועות והמחוזות הפריפריאליים- הדרום והצפון.

בת”א שיעור הרופאים ממשיך להיות הגבוה ביותר בהשוואה ליתר המחוזות- 4.7 ל- אלף נפש (ממוצע לשנים 2012-2014) לעומת 2.3 בצפון (עליה בצפון מ- 1.7 בשנים 2009-2011), ו- 3.0 בדרום (עליה בדרום מ- 2.8 בשנים 2009-2011).

שיעור האחיות לאלף נפש הגבוה ביותר הוא בחיפה (7.0) ובת”א (6.1) והנמוך ביותר בדרום (3.4), ירושלים (4.2) והצפון (4.4). במחוזות  ירושלים והמרכז חלה ירידה בשיעור האחיות לאלף נפש.

מיטות אשפוז: ניכרת ירידה במיטות האשפוז לאלף נפש להוציא את מחוזות ירושלים והצפון שם חלה עלייה בשנת 2013. בשיעור המיטות טיפול נמרץ חלה עלייה קלה בכל המחוזות להוציא את ירושלים בו לא חל שינוי ב 2013. בעמדות ניתוח ועמדות התעוררות לא חל שום שינוי מאז שנת 2011. בעמדות רפואה דחופה ועמדות לידה, כמעט ולא חל שינוי (להוציא את מחוז ירושלים שם חלה עלייה בעמדות לידה בתקופה האמורה).

מיפוי גיאוגרפי של שירותי בריאות: בולט מחסור של שירותים בישובים קטנים בפריפריה ג”ג מרוחקת. כך למשל: בתי מרקחת- קיים כיסוי רחב של שירותי רוקחות בצפון הארץ ובמרכזה. לצד זה בולטים אזורים עם ריכוז יישובים ללא בתי מרקחת, ואשר מרוחקים מעל 15 ק”מ ויותר מבית המרקחת הקרוב- בקעת הירדן, אזור ים המלח, הערבה, הר הנגב הצפוני, ואזור לכיש. יישובים בודדים המרוחקים משירותי רוקחות הם אלוני בשן (הגולן), כיסופים (גבול חבל עזה), וסוסיה ומצפה יאיר (יהודה ושומרון).

מוקדים רפואיים בקהילה– ישנם מספר אזורים בולטים, בהם קיים על פניו קושי לקבל שירות רפואה דחופה באמצעות מוקדי רפואה דחופה במרחק סביר. אלו הם אזור הגולן, בקעת הירדן, אזור ים המלח, הר הנגב הצפוני, והערבה. במשרד בריאות קיימת תוכנית לפיה בשנת 2016 יוקמו בישראל 8 מוקדי רפואה דחופה חדשים, בנוסף ל- 11 שהוקמו מאז שנת 2012.

תחנות טיפות חלב – במרכז הארץ נראים ריכוזי יישובים עם עומס רב יחסית של ילדים לתחנה. בולטים בהקשר זה הם יישוביים עם ריכוזים גדולים של אוכלוסייה חרדית. צפיפות רבה במספר ילדים לתחנת טיפת חלב נצפית גם בערים מרכזיות ומבוססות במגזר היהודי הכללי. עומס בטיפות חלב ניכר גם בדרום הארץ, גם ביישובים ערביים וגם ביישובים יהודיים. בצפון הארץ המצב נראה משביע רצון.

2.      2. פעילות לצמצום אי-שוויון:

במשרד הבריאות תחום ייעודי לנושא צמצום אי שוויון בבריאות הפועל מאז 2009, תחום ייחודי שאין מקבילה לו במשרדי ממשלה אחרים. בכל ארבעת קופות החולים מתקיימת פעילות ענפה לקידום השוויון ויש ממונה ישיר לנושא בדרג ניהול בכיר. גם בבתי החולים מתקיימת פעילות מגוונת לצמצום אי שוויון בבריאות.

דוגמאות לפעילויות לצמצום אי שוויון בבריאות:

כללית מדווחת כי בין השנים 2012-2015 הצליחה לצמצם את הפער במדדי בריאות מרכזיים, בין מרפאות באזורים סוציואקונימיים נמוכים ליתר המרפאות ב- 56%. כן הקימה הכללית תהליך מחוזי  להנגשת ייעוץ רוקחי למטופלים במרפאות כפריות במחוז ירושלים, הקימה מרפאות משולבות גדולות באזורי פריפריה (יוקנעם ,סכנין) שכוללות רפואה ראשונית, יועצת, מוקד קדמי, רנטגן כירורגיה קטנה וכו’, הרחיבה ושיפרה תשתיות של מרפאות ב 5 מרפאות ב 5 כפרים ערבים במחוז שרון-שומרון. כן נבנה בביה”ח סורוקה מכון להתפתחות הילד חדש אשר מצויד היטב ופועלת מחלקת שיקום על מנת לאפשר לתושבי הנגב לקבל שירותי שיקום קרוב לביתם.

מכבי מדווחת כי הקימה 11 מרפאות לקידום בריאות הילד בפריפריה הגאוגרפית והחברתית. תוכנית נוספת שקידמה מכבי היא התערבות פרואקטיבית של עובדים סוציאליים עם חולים סוכרתיים בסניפים באזורים סוציו אקונומיים נמוכים. החל מספטמבר 2014 נוספו שעות נוספות ייעודיות לעו”ס לצורך עבודת יישוג מטופלים כרוניים לא מאוזנים במצב סוציואקונומי נמוך שלא ראו עו”ס בשנה האחרונה, מהם- עניים שאינם רוכשים תרופות, עולים חדשים, ניצולי שואה ועוד.

מאוחדת מדווחת על שיפורים משמעותיים בשנה שחלפה במדדי בריאות מרכזיים, בין מרפאות באזורים סוציואקונימיים נמוכים ליתר המרפאות ובחלקן אף מעבר להשגי המחוז.  בהמשך להתערבות בנושא חיסונים בחברה החרדית דיווחה מאוחדת כי שיעור התחסנות במרפאות החרדיות במרחב התקווה במחוז מרכז עלה מ-12% בעונת 2013-14 ל- 42.4% ב- 2015 ושיעור החיסון בילדים עלה מ-12% ל-25%. כן מקיימת הקופה פעילות לקידום אורח חיים בריא לחולי סוכרת מאוכלוסיית “בני המנשה” ותוכנית להעשרה שפתית לילדי עובדים זרים במרפאת לוינסקי בת”א.

לאומית דווח כי קודמו התערבויות מגוונות דוגמת התאמת שירותי בריאות נפש של לאומית לציבור החרדי במחוז ירושלים, הקמת שירות של רפואה מרחוק (טלמדיסין) באמצעות שיחת וידאו בפריפריה, שירות מונגש תרבותית ושפתית השולח זרועותיו לפריפריה החברתית והגיאוגרפית, הנגשה של אתר האינטרנט לבעלי מוגבלות והגברת מודעות בקהילה המוסלמית לבדיקות סקר במחוז מרכז.

משרד הבריאות התמקד השנה בתחום צמצום פערים בבריאות (בתוך מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי) בבנייה והפצה של ידע וכלים בנושא אי-שוויון, תמרוץ השחקנים במערכת הבריאות לפעילות, פיקוח ובקרה ובניית שותפויות מקדמות שוויון. בין היתר:

הוכשרו השנה קרוב ל 2000 צוותי בריאות ו- 45 מרצים בפקולטות לרפואה, סיעוד וכד’ בנושא של כשירות תרבותית באמצעות 66 מדריכים ממוסדות בריאות שונים שהוכשרו על ידי משרד הבריאות וערכת ההדרכה שפיתח המשרד בשנה שעברה.

השנה חולקו 10 מיליון ש”ח על פעילות שנעשתה בשנת 2014, במסגרת מבחני התמיכה של משרד הבריאות בקופות החולים לצורך צמצום פערים חברתיים וגיאוגרפיים בתחום הבריאות. מבחני תמיכה 2015-6 גובשו ופורסמו. במסגרת המבחנים יועמד סכום כולל  של 20 מיליון ש”ח לשנה עבור הצבת עובדי קידום בריאות בקופות החולים, הפעלת סדנאות בתחום מניעת סוכרת, סוכרת והשמנה בקרב ילדים ועבור השתלמויות צוותים בנושא אי-שוויון, כשירות תרבותית והשפעות של עוני על בריאות. תעדוף משמעותי ניתן לטובת סדנאות בפריפריה חברתית (אג”סים 1-8) ולסדנאות המתקיימות בשפה הערבית.

חלה עלייה בשימושים במוקד התרגום הרפואי הטלפוני של משרד הבריאות הנותן מענה כיום ב- 4 שפות (ערבית, רוסית, אמהרית וצרפתית). בין ינואר לאוקטובר 2015 התקבלו 10,749 שיחות למוקד (כ- 1,075 שיחות בחודש).

תחום צמצום פערים הוביל את חלקו של משרד הבריאות במסגרת התכנית הממשלתית לקידום שילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית: באוקטובר עברה החלטת ממשלה בנושא  ובה פירוט של תקציב ותוכניות מפורטות של משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך בנושא. במסגרת תוכנית משרד הבריאות ניתן דגש על הנגשה תרבותית ושפתית של השירותים (העמקת הפעילויות שכבר נעשות בנושא, הגברת אכיפה ועוד), הנגשת זכויות, ייצוג הולם ושיקום האמון של יוצאי אתיופיה במערכת הבריאות.

כמו כן, החל המשרד בתכנון פלטפורמה משולבת- דיגיטלית המכוונת ל”חוכמת המונים” ואישית – פנים מול פנים לצורך שיתוף ציבור בנושאי מדיניות. הפלטפורמה מתוכננת תוך לקיחה בחשבון את הצורך בנגישות של קבוצות חברתיות שונות להשפעה על קבלת ההחלטות. זאת לצד המשך קיומן של התייעצויות שוטפות עם ארגונים חברתיים שונים בנושא מדיניות לצמצום אי שוויון.

לדו”ח המלא