דיאטה עתירת קרטינואידים (Lutein ו-Zeaxanthin) מלווה בירידה ארוכת טווח בסיכון לניוון מקולארי גילי מתקדם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology במהלך חודש אוקטובר.
מדגם המחקר כלל 63,443 נשים ו-38,603 גברים, שהיו במעקב בין 1984 עד 31 במאי, 2010, ב-NHS ובין 1986 ועד 31 בינואר, 2010, ב-HPFS. כל המשתתפים היו בגילאי 50 שנים ומעלה וללא אבחנה של ניוון מקולארי גילי, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וממאירות (למעט סרטן עור שאינו מלנומה).
במהלך 26 שנות המעקב אחר המשתתפות במחקר NHS ו-24 שנות המעקב אחר המשתתפים במחקר HPFS, החוקרים זיהו 1,361 מקרים בינוניים ו-1,117 מקרים מתקדמים של ניוון מקולארי גילי, ולמעלה מ-96% מהם היו של ניוון מקולארי גילי ניאו-וסקולארי. חציון גיל הפעת ניוון מקולארי גילי עמד על 73 שנים בנשים ו-76 שנים בגברים.
החוקרים העריכו את צריכת קרטינואידים על-בסיס שאלונים תזונתיים, לפיהם ניתן לחשב את ריכוז קרטינואידים בדם.
כאשר החוקרים השוו את החמישונים הקיצוניים של מדד Lutein/Zeaxanthin, הם מצאו ירידה של כ-40% בסיכון לניוון מקולארי גילי מתקדם (סיכון יחסי של 0.59). בדומה, מדדי קרטינואידים בדם לווה בירידה של 25-35% בסיכון ל-AMD מתקדם.
החוקרים לא זיה וקשר בין תוצאת ניוון מקולארי גילי בינוני ובין אף אחד ממדדי קרטינואידים בדם, עדות להשפעה של צריכת קרטינואידים על התקדמות ניוון מקולארי גילי ולא עם הופעת ניוון מקולארי גילי.
על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי ועדויות קודמות, החוקרים כותבים כי ישנו בסיס מדעי ועדויות נוספות התומכות בחשיבות Lutein/Zeaxanthin וקרטונאידים בתזונה ברמות גבוהות, עם השפעה מגנה מפני ניוון מקולארי גילי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!