בפילים, אחד מבעלי החיים הגדולים ביותר, שיעור המחלות הממאירות הוא הנמוך ביותר ומדענים ביקשו לבחון מדוע לא כך הדבר בבני אדם. מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association במהלך חודש אוקטובר, עולה כי רכישת עותקים רבים של הגן TP53 עשויה להסביר את השכיחות הנמוכה של גידולים ממאירים בפילים.
מטרת החוקרים הייתה לזהות את המנגנונים לעמידות לממאירות בפילים ולהשוות את התגובה התאית לנזק לדנ”א בין פילים, ביקורות בריאות וחולים מועדים למחלות ממאירות עם תסמונת Li-Fraumeni (LFS).
החוקרים השלימו סקירה מקיפה של הנתונים מניתוחי גופות זני יונקים שונים לאישור העמידות לממאירות בזנים שונים, כולל פילים (644 פילים). הפיל האפריקאי והאסייאתי נבחנו לזיהוי מנגנונים אפשריים לעמידות לסרטן. לימפוציטים מדם היקפי מפילים, בני אדם בריאים ובני אדם עם תסמונת LFS נבדקו במעבדה להערכת תגובה לנזק לדנ”א. המחקר כלל שמונה פילים אפריקאיים ואסייאתים, 10 בני אדם עם תסמונת LFS ובני אדם תואמים ששימשו כביקורות בריאות (11 משתתפים).
החשיפה כללה קרינה מייננת ו-Doxorubicin. התוצאות העיקריות כללו את שיעורי התמותה עקב ממאירות בזנים שונים, שחושבו והושוו לפי גודל הגוף ותוחלת החיים. הגנום של הפילים נבדק לזיהוי שינויים בגנים הקשורים בגידולים ממאירים. מנגנוני תיקון דנ”א ומוות תאי נבחנו בלימפוציטים מדם היקפי מפילים בהשוואה לבני אדם.
מהתוצאות עולה כי מבין היונקים, שיעורי התמותה עקב ממאירות לא היו שונים משמעותית לפי גודל גוף או תוחלת חיים מקסימאלית. למרות גודל גוף גדול יותר ותוחלת חיים ארוכה יותר, פילים נותרו עמידים לגידולים ממאירים, עם שיעורי תמותה עקב ממאירות של 4.81%, בהשוואה לשיעורי תמותה עקב בבני אדם שנעו בין 11-25%. בעוד שבבני אדם זוהה עותק אחד (שני אללים) של TP53, בפילים אפריקאיים זוהו לפחות 20 עותקים (40 אללים), כולל 19 רטרו-גנים (38 אללים) עם עדויות לפעילות בבדיקות RT-PCR (Reverse Transcriptase Polymerase Chain Reaction). בתגובה לנזק לדנ”א, לימפוציטים מפילים עברו מוות תאי בתיווך p53 בשיעור גבוה יותר בהשוואה ללימפוציטים מבני אדם ביחס למצב TP53 (חשיפה לקרינה מייננת: 2.71% מחולים עם LFS לעומת 7.17% מבני אדם ביקורות ו-14.64% בפילים; חשיפה ל-Doxorubicin: 8.10% בבני אדם ביקורות בהשוואה ל-24.77% בפילים).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בהשוואה ליונקים אחרים, בפילים שיעורי ממאירות לאורך החיים נמוכים יותר, ככל הנראה עקב עותקים מרובים של הגן TP53. בהשוואה לתאים מבני אדם, תאים מפילים הדגימו עליה בתגובת מוות תאי לאחר נזק לדנ”א. ממצאים אלו, במידה ויאושרו במחקרים נוספים, עשויים לסייע בהבנת המנגנונים הקשורים במניעת מחלות ממאירות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!