הודעת סאנופי ורג‘נרון
ניתוח הגדול ביותר של מחקרי שלב 3 של מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הראה שהוספת פראלואנט לטיפול המקובל הורידה את רמות הכולסטרול–LDL בשיעור ממוצע של 56 אחוז לעומת טיפול מקובל בלבד1
נתונים מניסויים נבחרים של היפרכולסטרולמיה משפחתית שהתפרסמו בו–זמנית ב–European Heart Journal2
החברות סאנופי ו–Regeneron Pharmaceuticals, Inc, (רג‘נרון) הודיעו היום שבניתוח מאוחד (pooled analysis) חדש של תוצאות טיפול במטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית (HeFH) שנכללו בתוכנית המחקר הקליני ODYSSEY, נמצא שפראלואנט (אלירוקומאב) הורידה באופן מובהק את רמת הכולסטרול הרע, המוכר בשם כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL-C).1 ניתוח זה כלל 1,257 מטופלים עם HeFH, הקבוצה הגדולה ביותר של מטופלים עם HeFH שהשתתפה אי–פעם בתוכנית מחקר שלב 3. בהערכה של מטרת היעילות הראשונית בשבוע 24 נמצא שהירידה ברמת ה–LDL-C אצל מטופלים שטופלו בפראלואנט הייתה גדולה ב-56 אחוז בממוצע לעומת קבוצת הפלצבו (p<0.0001) בשתי זרועות הטיפול.1 הירידות נצפו כבר בשבוע 4 ונשמרו במהלך כל הטיפול עד לשבוע 781.
התוצאות של ניתוח זה הוצגו היום בכנס איגוד הקרדיולוגיה האירופי (ESC) לשנת 2015 (ESC Congress 2015) המתקיים בלונדון, ותוצאות 78 השבועות של שניים מארבעת המחקרים הכלולים בניתוח, ODYSSEY FH I ו–II התפרסמו במקביל בגרסה המקוונת של ה–European Heart Journal.
“כ-20 אחוז מהחולים ב–HeFH השיגו רמת LDL-C נמוכה מ-100 מ“ג/ד“ל עם סטטינים. בניתוח זה, עד 75 אחוז מהמטופלים שטופלו בפראלואנט בנוסף לטיפול המקובל, השיגו את מטרות ה–LDL-C שלהם עד שבוע 24″, אמר ג‘ון ג‘.פ. קסטליין, M.D., Ph.D. FESC, פרופסור לרפואה במחלקה לרפואת כלי דם, במרכז הרפואי של אוניברסיטת אמסטרדם, הולנד. “גם פראלואנט 75 מ“ג וגם פראלואנט 150 מ“ג הורידו את רמות ה–LDL-C אל מתחת ל-100 מ“ג/ד“ל ושמרו על הרמות נמוכות יותר אלה במשך 78 השבועות, דבר שאפשר למטופלים ולרופאים שלהם לנקוט גישה גמישה לטיפול, כששכיחות תופעות הלוואי דומה לזו שבקבוצת הפלצבו“.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר (התרחשו אצל 5 אחוזים לפחות מהמטופלים בקבוצת פראלואנט כלשהי) שנמצאו בכל הניתוח המאוחד היו נזלת (nasopharyngitis), תגובה במקום ההזרקה, שפעת, כאבי ראש, זיהום בדרכי הנשימה העליונות, כאבי מפרקים, כאבי גב, זיהום בדרכי השתן וכאבי שרירים.1
היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית (HeFH) היא צורה תורשתית של רמות כולסטרול גבוהות בדם, הגורמת לכך שאנשים הלוקים בה אינם מסוגלים לעבד את מלאי הכולסטרול הטבעי בכבד, ולכן יש להם רמות גבוהות מאוד של LDL-C העלולות לגרום לחסימת עורקים (טרשת עורקים) ובסופו של דבר להתקף לב או לשבץ.3,4 רמות ה–LDL-C אצל אנשים שיש להם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית אך אינם מקבלים טיפול מגיעות בדרך–כלל לערכים של 200-400 מיליגרם/דציליטר (מ“ג/ד“ל)5, והלוקים בה נמצאים בסיכון לטרשת עורקים ולאירועים קרדיווסקולריים בגיל צעיר, ונמצאים בסיכון גדול פי 20 להתפתחות מחלת לב.3,4
בניתוח שהוצג בכנס ESC Congress 2015 נבחנו היעילות והבטיחות של פראלואנט לעומת פלצבו ב-1,257 מטופלים עם HeFH. בניתוח נכללו נתונים מארבעה מחקרי ODYSSEY שלב 3, LONG TERM (חולי HeFH בלבד), HIGH FH, FH I ו–FH II. במחקרים אלה, המטופלים קיבלו פראלואנט או פלצבו, בנוסף לטיפול המקובל שכלל סטטינים במינון הגבוה ביותר הנסבל, עם או בלי טיפולים אחרים כגון אזטימיב להורדת רמות הליפידים. במחקרי ODYSSEY LONG TERM ו–HIGH FH המטופלים טופלו בפראלואנט 150 מ“ג (n=348) אחת לשבועיים, שניתנה כזריקה יחידה של 1 מיליליטר (מ“ל) או פלצבו n=174)1(. רמת הכולסטרול LDL של מטופלים אלה בנקודת ההתחלה הייתה 168 מ“ג/ד“ל ו-162 מ“ג/ד“ל בקבוצות הפראלואנט והפלצבו בהתאמה.1 במחקרי ODYSSEY FH I ו–FH II, המטופלים טופלו בפראלואנט 75 מ“ג (n=490) אחת לשבועיים בזריקה יחידה של 1 מ“ל או פלצבו (n=245).1 המינון שקיבלו המטופלים במחקרי ODYSSEY FH I ו–FH II עלה ל-150 מ“ג בשבוע 12 אצל מטופלים שעד שבוע 8 לא השיגו את יעדי ה–LDL-C שנקבעו להם מראש. אצל מטופלים אלה, רמת ה–LDL-C בנקודת ההתחלה הייתה 141 מ“ג/ד“ל בקבוצת הפראלואנט ובקבוצת הפלצבו כאחת.1
בכל המטרות הראשוניות והשניוניות שנבדקו, היו הבדלים סטטיסטיים לטובת הפראלואנט לעומת הפלצבו.1 רמות ה–LDL-C הממוצעות שהשיגו מטופלים שטופלו בפראלואנט היו נמוכות מ-85 מ“ג/ד“ל בשבוע 12,6 ורמות אלו נשמרו במשך כל 78 שבועות הטיפול.1
סיכום המטרות הראשוניות ומטרות שניוניות נבחרות
כולסטרול LDL בנקודת ההתחלה | % הירידה של כולסטרול LDL מנקודת ההתחלה | % שהשיגו את מטרת כולסטרול LDLb (שבוע 24) | % ירידה גדול יותר בקבוצת הפראלואנט לעומת קבוצת הפלצבו (ניתוח נתוני מטופלים בפועל)c | ||||
שבוע 24 | שבוע 52 | שבוע 78 | |||||
טופלו בתחילה ב-75 מ“ג(FH I ו–FH II) | פראלואנט | 141 | 49d | 75d | 56d | 58d | 56d |
פלצבו | 141 | -7 | 5 | ||||
טופלו בתחילה ב-150 מ“ג(LONG TERM ו–HIGH FH) | פראלואנט | 168 | 55 | 64.5 | 57 | 60 | 63 |
פלצבו | 162 | -1 | 4 |
הערה: p<0.0001 לעומת פלצבו לגבי כל נקודות הנתונים
a מטרת יעילות ראשונית
b מטרת LDL-C 70 מ“ג/ד“ל או 100 מ“ג/ד“ל, תלוי בסיכון הקרדיווסקולרי (CV) בנקודת ההתחלה
c ניתוח נתוני טיפול בפועל (כל הנתונים האחרים הם נתוני כוונה–לטפל)
d כולל 42 אחוז מהמטופלים שטופלו בפראלואנט שהמינון שלהם עלה ל-150 מ“ג בשבוע 12
פראלואנט, נוגדן חד–שבטי אנושי, המכוון נגד החלבון PCSK9 (פרופרוטאין קונוורטאז סובטיליזין/קקסין סוג 9), מאושר לשימוש בארה“ב כטיפול נלווה לשינוי תזונתי ולטיפול בסטטינים במינון הנסבל הגבוה ביותר לטיפול במבוגרים עם HeFH או עם מחלה קרדיווסקולרית קלינית על רקע טרשת עורקים (ASCVD), שנדרשת להם הורדה נוספת של רמות ה–LDL-C. לא נקבעה מידת ההשפעה של פראלואנט על התחלואה והתמותה במחלות קרדיווסקולריות. ביולי המליצה ועדה של סוכנות התרופות האירופית (EMA) למוצרים רפואיים לשימוש בבני אדם (CHMP) על אישור פראלואנט לטיפול במבוגרים מסוימים שיש להם היפרכולסטרולמיה, והחלטתה הסופית של הנציבות האירופית צפויה בספטמבר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!