לראשונה בארץ הושתלו תאי גזע עובריים אנושיים בחולה עם ניוון רשתית (הודעת הדסה)

הודעת הדסה

הניסוי פורץ הדרך עתיד לשנות את אופן הטיפול במחלות חשוכות מרפא

ניוון מקולרי הקשור בגיל (נמ”ג) מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בעולם המערבי ופוגעת באופן קשה באיכות החיים של בני הגיל השלישי בכל רחבי העולם.

עד היום לא היה בנמצא טיפול יעיל למחלה, ולאחרונה – בהדסה, בכפוף לאישור משרד הבריאות, החולה הראשון בארץ עבר השתלת תאי פיגמנט של הרשתית במטרה להחליף את תאי הרשתית המתנוונים בחולים עם הגיל.

במחלת נמ”ג נפגע אזור המקולה של הרשתית שהינו חיוני לראיה חדה במרכז שדה הראיה ומאפשר פעולות יום יומיות כגון קריאה וזיהוי פרטים. בארה”ב  מאובחנים מידי שנה כ- 1.6 מיליון איש. הסיבה למחלה היא חוסר תפקוד ומוות תאי הפיגמנט של הרשתית המצויים מתחת לרשתית ותומכים בחיוניותה ותפקודה. תאי גזע עובריים אנושיים, היכולים להתרבות במעבדה ללא הגבלה ולהבשיל לכל תא בגוף האדם, יכולים לשמש כמקור בלתי נדלה של תאי פיגמנט בריאים של הרשתית לצורך השתלה וחידוש שכבת תאי הפיגמנט בחולי נמ”ג. מטרת ההשתלה היא לעצור או להאט את התקדמות המחלה והפגיעה בראיה. 

קבוצות המחקר של פרופ’ בנימין ראובינוף, מנהל מרכז הדסה לחקר תאי גזע עובריים אנושיים ומנהל מחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם, ופרופ’ אייל בנין מנהל המרכז למחלות ניוון רשתית ומקולה במחלקת עיניים בהדסה, משתפות פעולה למעלה מעשור על מנת לפתח את התנאים להבשלת תאי גזע עובריים לתאי פיגמנט של הרשתית לצורך טיפולי השתלה בחולי נמ”ג. תאי הפיגמנט ששימשו בהשתלה פותחו בשיתוף עם חברת ההזנק Cell Cure Neurosciences Ltd. שהוקמה ופועלת על בסיס הטכנולוגיה שפותחה בהדסה ומטרתה למצות את פוטנציאל הריפוי של תאי גזע עוברים אנושיים לצורך השתלה במחלות ניוון רשתית ומערכת העצבים.

פרופ’ ראובינוף: “ההשתלה שבוצעה בחולה הראשון מהווה את ההתחלה של ניסוי קליני שיכלול חמשה עשר חולים ויהיה מהניסויים פורצי הדרך הראשונים בעולם של השתלת תאים שמקורם בתאי גזע עובריים אנושיים. המטרה הראשונית של הניסוי הקליני היא לוודא שהשתלת התאים היא בטוחה, וכן לעקוב אחר מדדים שידגימו אפקט ריפוי.”  

“ההשתלה שבוצעה ב-18 לאוגוסט בהדסה על ידי ד”ר יצחק חמו, מנהל יחידת הרשתית, עברה בהצלחה ונכון להיום לא נצפו סיבוכים עיניים או מערכתיים כלשהם. חולה ראשון זה וחולים נוספים שיושתלו יהיו תחת מעקב צמוד לתקופה של שנה על מנת לקבוע את בטיחות הטיפול וכן על מנת לבחון את השפעת הטיפול על מהלך המחלה”, מסביר פרופ’ איל בנין ומוסיף: “טיפולים תאיים המבוססים על תאי גזע עובריים או תאי אב מסוגים אחרים עתידים לשנות את האופן בו מטפלים במחלות חשוכות מרפא, ואנו נרגשים להיות שותפים ולקחת חלק במהפכה פורצת דרך זו”.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • סיכויי הישרדות נמוכים יותר בחולים עם אבחנה של סוכרת בעת אבחנת אובדן שתל כליה (Clin Kidney J)

    סיכויי הישרדות נמוכים יותר בחולים עם אבחנה של סוכרת בעת אבחנת אובדן שתל כליה (Clin Kidney J)

    בחולים עם אבחנה של סוכרת בזמן אובדן שתל כליה ייתכנו סיכויי הישרדות נמוכים יותר, בהשוואה לחולים ללא סוכרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. בחולים המתחילים טיפולי דיאליזה, באלו עם סוכרת סיכון גבוה ב-40% לתמותה וסיכון גבוה ב-63% לתמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לאלו ללא סוכרת. בקרב מושתלי כליה, באלו עם אבחנה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק מעמד סקירה מועדפת ל- Crinecerfont לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי העניק מעמד סקירה מועדפת ל- Crinecerfont לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק מעמד סקירה מועדפת (Priority Review) לבחינת שתי בקשות להערכת Crinecerfont לטיפול במקרים של היפרפלזיה מולדת של האדרנל (Congenital Adrenal Hyperplasia). הטיפול ב- Crinecerfont קיבל בעבר מעמד של תרופה יתומה ממנהל המזון והתרופות האמריקאי במרץ 2019. מנתונים משני מחקרים שפורסמו בעבר עולה כי Crinecerfont, תכשיר סלקטיבי המכוון […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    שכיחות גבוהה של גאוט בחולים לאחר השתלת לב או ריאה (Front Transplant)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Transplantation עולה כי גאוט נפוץ מאוד בחולים לאחר השתלת לב ו/או ריאות, כאשר אבחנה קודמת של גאוט טרם ההשתלה מנבאת התפתחות מחלה תסמינית לאחר ההשתלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גאוט עשוי להתפתח לאחר השתלת איבר סולידי עם השלכות משמעותיות על בריאות החולים. בהעדר מידע אודות שיעורי […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה