איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association/American Stroke Association) עדכנו את ההנחיות בנוגע לטיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי איסכמי חד, עם המלצה חזקה לטיפול זה בחולים מסוימים, על-בסיס אוסף העדויות הקליניות שפורסמו לאחרונה. ההנחיות החדשות פורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Stroke.
המומחים מסבירים כי הם העניקו את דרגת ההמלצה הגבוהה ביותר Class 1, עם רמת עדויות A לטיפול אנדווסקולארי בחולים מסוימים עם אירועים מוחיים. מדובר בפעם הראשונה בה טיפול זה זוכה להמלצה כה ברורה לטיפול באירועים מוחיים.
ההנחיות מבוססות על חמישה מחקרים קליניים שפורסמו בחודשים האחרונים: MR CLEAN, ESCAPE, EXTEND-A, SWIFT-PRIME ו-REVASCAT.
הכותבים מציינים כי ההנחיות ממליצות באופן ספציפי על שימוש בתומכנים (Stent Retriever) במידת האפשר בטטיפול אנדווסקולארי. התקנים אלו היו בשימוש מרכזי במחקרים האחרונים ונראה כי הביאו לזילוח טוב ומהיר יותר של המוח.
באשר לבדיקות הדמיה, ההנחיות ממליצות על גישה של אישור נוכחות קריש דם בעורק גדול ושימוש בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת לא-פולשנית להערכת רקמת מוח הניתנת להצלה.
המומחים מסבירים כי הם יכולים לקבוע המלצות רק על-בסיס עדויות. כמעט כל המחקרים בחרו חולים עם מדד ASPECT של מעל 6 נקודות ורק מחקר אחד (MR CLEAN) כלל חולים עם מדדים נמוכים יותר ולא היו חולים רבים, ונראה כי ההתערבות לא הייתה יעילה בקבוצה זו.
חלק מהמחקרים התבססו על בדיקות הדמיה מתוחכמות לזיהוי חולים הצפויים לתועלת הרבה ביותר, אך כולם התבססו על מערכות שונות וייתכן כי חלק מהחולים שהוצאו מהמחקר היו יכולים ליהנות מהטיפול במידה והיה נעשה שימוש במערכות מתוחכמות יותר. לאור זאת, המומחים חשו כי לא ניתן לקבוע כל המלצה אלא על אמצעי ההדמיה הפשוטים ביותר לזיהוי קריש דם עם עדות לרקמת מוח ברת הצלה.
בהנחיות ממליצים כי יש לשקול טיפול תרומבוליטי לפני ביצוע בדיקות הדמיה להערכת כלי הדם.
ההנחיות קובעות כי מומלץ טיפול אנדווסקולארי עם תומכנים במידה ועונים על כל הקריטריונים הבאים (המלצה Class I, רמת עדויות A): מדד mRS (Modified Rankin Score) של 0-1; אירוע מוחי איסכמי חד עם טיפול תוך-ורידי ב-tPA בתוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים; חסימה של עורק תרדמה פנימי או עורק מוחי מרכזי פרוקסימאלי; גיל 18 שנים ומעלה; מדד NIHSS של 6 ומעלה; מדד ASPECT של 6 ומעלה; והתחלת טיפול אפשרית בתוך שש שעות מהופעת התסמינים.
המלצות נוספות כוללות:
· זילוח מוקדם ככל הניתן וכאשר התחלת הטיפול מבוצעת מעבר לשש שעות מהופעת התסמינים, התועלת של טיפול אנדווסקולארי אינה ברורה.
· בחולים מתאימים עם חסימה של המערכת הקדמית והתווית נגד ל-tPA, טיפול אנדווסקולארי הוא אפשרי. ניתן לשקול טיפול פיברינוליטי תוך-עורקי הניתן בתוך שש שעות מהופעת אירוע מוחי בחולים נבחרבים עם התוויות-נגד לטיפול תוך-ורידי ב-tPA.
· טיפול אנדווסקולארי עשוי להיות אפשרי בחולים נבחרים עם חסימה של M2 או M3 של עורק המוח המרכזי, עורקי מוח קדמיים, עורקי החוליות, עורק בזילאי או עורקי מוחי אחוריים; בחלק מהחולים מתחת לגיל 18 שנים; באלו עם מדד mRS לפני אירוע מוחי של מעל 1; מדד ASPECT נמוך מ-6 או מדד NIHSS נמוך מ-6.
· אין צורך ואין המלצה למעקב אחר חולים לאחר מתן tPA להערכת תגובה קלינית לפני המשך לטיפול אנדווסקולארי.
· סביר להעדיף טשטוש חלקי על-פני הרדמה כללית במהלך טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד. עם זאת, בחירת טכניקת ההרדמה במהלך טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד צריכה להיות מותאמת אישית על-בסיס גורמי הסיכון של החולים, סבילות הפרוצדורה ומאפיינים קליניים אחרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!