הבטיחות והיעילות של Lixisenatide בחולים יפנים עם סוכרת מסוג 2 שאינם מאוזנים היטב (J Diabetes Investig)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Diabetes Investigation עולה כי בחולים יפנים ממחקר GetGoal-S, הטיפול ב- Lixisenatide(ליקסומיה) הביא לשיפור משמעותי ובעל חשיבות קלינית בריכוז המוגלובין מסוכרר, עם שיפור ניכר בערכי סוכר בדם לאחר-ארוחה. כמו כן, הטיפול נסבל היטב ועם פרופיל בטיחות טוב.

מדובר בתת-מחקר של חולים יפנים עם סוכרת מסוג 2 שלקחו חלק במחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, בן 24 שבועות, להערכת Lixisenatide בחולים שלא היו מאוזנים היטב תחת טיפול בסולפוניל-אוריאה עם או ללא מטפורמין.

מחקר GetGoal-S כלל 127 חולים יפנים שטופלו פעם ביום ב- Lixisenatide במינון 20 מיקרוגרם ליום, או פלסבו תואם. התוצא העיקרי היה השינוי בריכוז המוגלובין מסוכרר.

לאחר 24 שבועות, הטיפול ב- Lixisenatide הביא להפחתה משמעותית של ריכוז המוגלובין מסוכרר (הבדל בממוצע הריבועים הפחותים של 1.1%- בהשוואה לפלסבו, p<0.0001) ושיעור גבוה יותר של חולים שטופלו ב- Lixisenatide הגיעו ליעד המוגלובין מסוכרר נמוך מ-7% ועד 6.5%, בהשוואה לפלסבו.

הטיפול ב- Lixisenatide הביא לירידה מובהקת סטטיסטית בריכוז סוכר בדם שעתיים לאחר-ארוחה (p<0.0001) ולירידה מובהקת סטטיסטית בריכוז הסוכר בדם בצום (p=0.0454) עוד נרשמה ירידה במשקל הגוף עם טיפול ב- Lixisenatide ופלסבו (ממוצע ריבועים פחותים של 1.12- ק”ג עם Lixisenatide ו-1.02- ק”ג עם פלסבו).

ההיארעות הכוללת של אירועים חריגים הייתה דומה עם Lixisenatide ועם פלסבו (84.2 ו-82.4%, בהתאמה), כאשר האירועים הנפוצים כללו הפרעות במערכת העיכול (52.6% עם Lixisenatide לעומת 29.4% עם פלסבו). ההיארעות של היפוגליקמיה תסמינית הייתה גבוהה יותר עם Lixisenatide בהשוואה לפלסבו (17.1% לעומת 9.8%, בהתאמה), ללא מקרים של היפוגליקמיה תסמינית חמורה בשתי הקבוצות.

J Diabetes Investig. 2015 Mar;6(2):201-9

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה