משני מחקרים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי קולטני תמותה עוברים ניוון הנמשך שנים לאחר טיפול גנטי להפרעות ראיה בילדות מסוג RPE65-LCA (RPE65-associated Leber’s Congenital Amaurosis) למרות תועלת קלינית ממושכת בחלק מהחולים. התוצאות הראשוניות היו מעודדות ואף דרמטיות בחלק מהחולים. עם זאת, מהממצאים החדשים עולה כי הפתולוגיה הבסיסית נמשכת גם עם הטיפול.
במאמר הראשון כותבים החוקרים כי ידוע כי LCA הינה מחלה אוטוזומלית רצסיבית המתחילה בילדות ומובילה לעיוורון ונובעת ממוטאציה בלפחות 19 גנים שונים. עד שנת 2008 לא היה טיפול למחלה, אז עלו תוצאות טובות עם טיפול גנטי בחולים עם מחלה על-רקע מוטאציה RPE65. הגן המקודד ל-RPE65 הוכנס לרשתית של חולים אלו בשלושה מחקרים קליניים נפרדים. בכל המחקרים, הבטיחות והיעילות של הטיפול הוכרזה בתוך חודשים מהתחלתו. המחקרים הוגדרו כאבני דרך בתחום הטיפול הגנטי.
עם זאת, התגובה התרפויטית, גם בטווח הקצר, הייתה מורכבת: השבת הפעילות האנזימטית הביאה להאטה דרמטית של הקינטיקה, דבר שהקשה על הערכת התוצאים. חדות ראיה מרכזית לא השתפרה משמעותית עם הטיפול, אך ניתן היה לזהות שיפור דרמטי בפוטורצפטורים מחוץ לרשתית המרכזית. כעת הם מדווחים על תוצאות הראיה במהלך תקופה של 5-6 שנים לאחר הטיפול בתת-קבוצה של שלוש חולים מהמחקר המוקדם.
מהנתונים אודות המטופלים בטווח הארוך עולה כי לשיפור בראיה יש שלב מהיר ושלב איטי, עם ירידה בהמשך, כל זאת על-רקע אובדן ניווני מתקדם של תאי פוטורצפטורים.
במחקר נפרד ערכו חוקרים מחקר בשלב 1-2, בתווית-פתוחה, שכלל 12 משתתפים ונועד להעריך את הבטיחות והיעילות של טיפול גנטי בוקטור rAAV2/2 (Recombinant Adeno-Associated Virus 2/2) הנושא דנ”א של RPE65, ומדדו את תפקוד הראיה במהלך תקופה של שלוש שנים. ארבעה משתתפים טופלו במינון נמוך של הוקטור ושמונה טופלו במינון גבוה. במחקר מקביל בכלבים, הם בחנו את הקשר בין מינון הוקטור, תפקוד הריאה וממצאי בדיקת ERG (Electroretinography).
הממצאים הצביעו על שיפור ברגישות של הרשתית בשישה משתתפים במשך עד שלוש שנים, עם שיא לאחר 6-12 שנים מהטיפול וירידה לאחר מכן. לא תועד שיפור נלווה בתפקוד הרשתית לפי בדיקת ERG. שלושה משתתפים פיתחו דלקת תוך-עינית ובשניים חלה הידרדרות משמעותית בחדות הראיה. הירידה בעובי שכבת הרשתית המרכזית הייתה שונה בין משתתפים שונים. בכלבים, הטיפול הגנטי באותו וקטור במינונים נמוכים הביא לשיפור הראיה, אך רק מינונים גבוהים הובילו לשיפור בתפקוד הרשתית שניתן היה לזהות עם בדיקת ERG.
New England Journal of Medicine
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!