ניטור אמבולטורי של לחץ הדם מדויק יותר מבדיקות סקירה במרפאה (Ann Intern Med.)

במאמר חדש שפורסם במהלך חודש דצמבר בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי סקירה שיטתית מעודכנת, מהם עולה כי ניטור אמבולטורי של לחץ הדם מנבא טוב יותר את התוצאות הקרדיווסקולאריות בטווח הארוך, ללא תלות בבדיקות סקירה של לחץ הדם במרפאה, ולפיכך עשוי לשפר את דיוק בדיקות הסקירה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות החשיבות הברורה של אבחנה מדויקת של לחץ דם גבוה, לעיתים רחוקות מקפידים רופאים על ההמלצות לפרוטוקולי מדידת לחץ דם ומרווחי סקירה. לאור זאת, הוצגו שיטות מדידה חדשות במטרה להפחית את הטעויות, לפשט את ביצוע מדידות חוזרות, להעריך את לחץ הדם במהלך מחזורים של 24 שעות ולאפשר בדיקות מחוץ למסגרת רפואית.

סקירה סיסטמית מטעם USPSTF משנת 2003 לא קבעה סף מדידת לחץ דם סטנדרטי, בחנה דיוק אבחנתי של שיטות ופרוטוקולי מדידת לחץ דם או קבעה את מרווחי הסקירה האופטימאליים. בעדכון הנוכחי מדגישים המומחים את הסוגיות הללו, בנוסף להערכת העדויות הישירות לתועלת ונזקים של בדיקות סקירה ללחץ דם גבוה במבוגרים.

להלן ההמלצות הספציפיות:

          אלא אם נדרש טיפול מיידי, ניטור לחץ דם אמבולטורי צריך לשמש כבדיקה הסטנדרטית לאישור תוצאות ערכי לחץ דם גבוהות במרפאה למניעת אבחנה שגויה או טיפול-יתר.

          במטופלים בסיכון גבוה ליתר לחץ דם בבדיקות סקר חוזרות בתוך שישה חודשים יש להשלים בדיקות סקירה לעיתים קרובות יותר, בהשוואה לאלו ללא גורמי סיכון ספציפיים. גורמי סיכון כוללים לחץ דם גבוה-תקין, גיל מבוגר, מדד מסת גוף גבוה מהתקין וגזע שחור.

          דרושות גישות חדשות לשיפור הדיוק של מדידות לחץ דם במרפאה.

סקירת העדויות כוללת חיפוש במאגרי נתונים נבחרים עד 24 בפברואר, 2014. מהממצאים עלה כי ב-11 מחקרים, ניטור לחץ דם אמבולטורי ניבא את התוצאות הקרדיווסקולאריות בטווח הארוך (יחס סיכון שנע בין 1.28-1.40); ב-27 מחקרים, בדיקות לאישור האבחנה מחוץ למרפאה מצאו כי 35-95% מהמטופלים עם לחץ דם מוגבר בבדיקות סקירה במרפאה נותרו עם יתר לחץ דם; במטופלים עם יתר לחץ דם מבודד למרפאה (לחצי דם תקינים בבדיקות לאישור האבחנה) התוצאות הקרדיווסקולאריות היו דומות לאלו עם מדידות לחץ דם תקינות בבדיקות סקירה במרפאה. ב-40 מחקרים, ההיארעות של יתר לחץ דם לאחר בדיקת סקירה חוזרת השתנתה באופן נרחב בכל שנה עד שש שנים.

Ann Intern Med. Published online December 23, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס מלווה בסיכון מופחת לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות (The Lancet Rheumatology)

    פעילות מחלה נמוכה לאורך זמן בחולי לופוס ( Lupus Low Disease Activity State, או LLDAS) או הפוגה ממושכת לאורך שלושה חודשים מלווה בסיכון מופחת משמעותית לפגיעה באיברי מטרה והתלקחויות בחולי לופוס, כאשר פעילות מחלה נמוכה לאורך פרק זמן ארוך יותר מלווה בירידה גדולה עוד יותר בסיכון לסיבוכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם אבחנה של היפראלדוסטרוניזם ראשוני, כאשר זוהה קשר הדוק בין הפרעת הנשימה בשינה ובין היפרפילטרציה כלייתית. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות של דום נשימה חסימתי בשינה בחולים עם היפראלדוסטרוניזם ראשוני ולהעריך את […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    מה בין צריכת אלכוהול יומית ובין יתר לחץ דם? (Hypertension)

    צריכת אלכוהול בהיקף של מעל 12 גרם ביום מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות יתר לחץ דם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Hypertension. הממצאים מצביעים על קשר ליניארי בין היקף צריכת אלכוהול ובין הסיכון לית לחץ דם, כאשר חוזק הקשר היה שונה בין גברים ונשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אלכוהול נקשרה עם […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    מחלה הקשורה ל-IgG4 נפוצה וחמורה יותר בגברים (The Lancet Rheumatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלה הקשורה ל-IgG4 (או IgG4-Related Disease) חמורה יותר בקרב גברים, עם רמות ליפאז נמוכות יותר משמעותית ושכיחות גבוהה יותר משמעותית של מעורבות איברים, בהשוואה לנשים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 328 משתתפים (69% גברים) עם אבחנה של מחלה הקשורה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה