בחולים עם תסמונת כלילית חדה ללא עליות מקטע ST המיועדים לצנתור כלילי, טיפול מוקדם ב-Rosuvastatin במינון גבוה מספק הגנה מפני נזק כלייתי חד על-רקע חומר ניגוד, בעיקר באלו עם רמות CRP (C-Reactive Protein) מוגברות, כך עולה מנתונים חדשים ממחקר PRATO-ACS (Protective Effect of Rosuvastatin and Antiplatelet Therapy on Contrast-Induced Neprhopathy and Myocardial Damage in Patients With Acute Coronary Syndrome Undergoing Coronary Intervention), שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת JACC.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון כיצד תהליכי דלקת מספקים הסבר לפתוגנזה של נזק כלייתי חד באוכלוסיית המשתתפים במחקר PRATO-ACS.
במחקר PRATO-ACS חולקו באקראי 504 חולים שלא קיבלו טיפול בסטטינים והיו מיועדים לאנגיוגרפיה פולשנית מוקדמת, לטיפול בסטטינים (Rosuvastatin במינון 40 מ”ג בעת האשפוז ולאחר מכן מינון של 20 מ”ג ביום) או קבוצת ביקורת לה לא ניתן טיפול בסטטינים. התוצא העיקרי היה נזק כלייתי חד על-רקע חשיפה לחומר ניגוד, שהוגדר בנוכחות עליה בריכוז קריאטינין של 0.5 מ”ג לד”ל ומעלה או 25% ומעלה מעל ערכי הבסיס בתוך 72 שעות ממתן חומר ניגוד.
המשתתפים במחקר סווגו לשלישונים על-בסיס רמות CRP בתחילת הדרך: מתחת ל-2.7 מ”ג לליטר; 2.7-7.5 מ”ג לליטר; ו-7.5 מ”ג לליטר ומעלה. בסיכומו של דבר, 55 חולים פיתחו נזק כלייתי חד על-רקע חשיפה לחומר ניגוד: 67% מהמטופלים בסטטינים לעומת 15.1% מהמטופלים בקבוצת הביקורת (יחס סיכויים לאחר תקנון לרמות CRP של 0.41, p=0.005).
שיעורי נזק כלייתי חד על-רקע חשיפה לחומר ניגוד עלו עם עליה בשלישון רמת CRP. מבין 55 החולים שפיתחו סיבוך זה, בתשעה חולים רמות CRP היו בשליש התחתון; ב-14 חולים רמות CRP היו בטוח הבינוני וב-32 חולים רמות CRP היו בקטגוריה העליונה. ההשפעה המועילה של Rosuvastatin הייתה משמעותית בחולים בשליש העליון של רמות CRP (יחס סיכויים של 0.20).
הטיפול ב-Rosuvastatin לווה בשיפור התוצאות בטווח הקצר לאחר 30 ימים (נזק כלייתי חד הדורש דיאליזה, נזק כלייתי קבוע, תמותה מכל-סיבה, אוטם שריר הלב או אירועים מוחיים) ותוצאות בטווח הזמן הבינוני (תמותה או אוטם שריר הלב לאחר שישה חודשים), בעיקר בחולים עם דלקת סיסטמית גבוהה בתחילת המחקר.
בקרב חולים בשליש העליון של רמות CRP, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת, באלו שקיבלו טיפול מוקדם ב-Rosuvastatin תועדו שיעורים נמוכים משמעותית של אירועים חריגים לאחר 30 ימים (7.2% לעומת 17.4%, P=0.043); עוד תוארה מגמה של תוצאות טובות יותר לאחר שישה חודשים (6.02% לעומת 13.04%, P=0.12).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים סיבה נוספת התומכת בטיפול מוקדם בסטטינים במינון גבוה והערכת רמות CRP בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
Cardiovasc Interv 2014;;7:14211429
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!