מנתונים מוקדמים עולים הבדלים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים בתגובה של גברים ונשים עם מחלת עורקים כלילית יציבה ללחץ נפשי. במידה וממצאים אלו יאושרו במחקרים נוספים, אזי הנתונים עשויים לסייע להבין מדוע בנשים עם מחלת עורקים כלילית תוצאות הרבה יותר גרועות, בהשוואה לגברים ולחפש דרכים לשיפור הערכת הסיכון והטיפול באוכלוסיה זו.
לאחר שביצעו שלוש משימות מלחיצות, בגברים עם מחלת עורקים כלילית תועדה שכיחות גבוהה יותר של שינויים בלחץ הדם ובגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם. עם זאת, בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של ירידת זרימת הדם ללב ועליה בהצטברות טסיות, והן נטו לדווח יותר על רגשות שליליים.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 56 נשים ו-250 גברים שעברו בדיקות סקר במסגרת מחקר REMIT, בו נערכה השוואה בין Escitalopram ובין פלסבו. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 63 שנים עם מדד מסת גוף של 29. בתחילת המחקר, בנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של דיכאון (31% לעומת 10%).
כאמור, המשתתפים ביצעו שלוש משימות מלחיצות ולאחריהן מבחן מאמץ על הליכון. איסכמיה של שריר הלב על-רקע מתח נפשי או פעילות גופנית הוגדרה בנוכחות התפתחות או החמרה בהפרעה בתנועתיות הדופן בבדיקת אקו-לב; ירידה של 8% ומעלה במקטע הפליטה של חדר שמאל; ו/או שינויים איסכמיים במקטע ST במהלך המשימות הללו, בהשוואה למנוחה.
המשתתפים מילאו שאלונים להערכת דיכאון, עוינות, חרדה ותחושת לחץ חברתי. דגימות הדם נלקחו במנוחה ובתום הבדיקות להערכת לחץ נפשי להערכת צבר טסיות.
לאחר המשימות, שיעור גבוה יותר של נשים בהשוואה לגברים פיתחו איסכמיה של שריר הלב על-רקע מתח נפשי (57% לעומת 41%, P<0.04), אך לא תוארו הבדלים בין המינים באיסכמיה של שריר הלב לאחר פעילות גופנית.
J Am Coll Cardiol 2014; 64:16691678
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!