מדד הסתיידות של העורקים הכליליים (CAC)  היווה גורם חיזוי טוב יותר לסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בין מטופלים הסובלים ממחלת כליות כרונית (CKD) מאשר מדד עובי הקרוטיד intima-media (ובקיצור IMT) או אינדקס ברכיאלי בקרסול (ABI) , כך עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-Journal of the American Society of Nephrology. 

במטרה לקבוע איזה מדד נותן את תוצאת החיזוי הטובה ביותר למחלת קרדיווסקולרית (CVD) , החוקרים מג’והן הופקינס גייסו למחקר רב אתני 1,284 משתתפים עם CKD ו-5,269 ללא CKD , בגילים 45-84 ,ללא היסטוריה של CVD .

החוקרים השוו את הביצועים של מדד CAC עם שני מדדים של טרשת עורקים תת קלינית, IMT ו-ABI כגורמי חיזוי ל-CVD, לרבות מחלת לב כלילית, שבץ, אי ספיקת לב וטרשת עורקים מפושטת .

החוקרים מציינים שמחקרים קודמים מצאו שגורמי סיכון קונבנציונליים אינם חזאים טובים מספיק ל-CVD במטופלים עם CKD . מחלה קרדיווסקולרית היא כידוע הגורם המוביל לתמותה בקרב אנשים עם CKD , ומהווה כ-50% ממקרי התמותה במטופלים אלה.

במעקב חציוני של תקופה של 8.4 שנים, החוקרים זיהו 650 אירועים קרדיווסקולרים, לרבות 236 מקרים במטופלים עם CKD. כאשר החוקרים חילקו את נתוני קבוצת חולי ה-CKD לרבעונים בהתבסס על המדדים שנבדקו, הם מצאו ש-CAC היווה גורם חיזוי טוב יותר מאשר שני המדדים האחרים.

החוקרים מציינים כי ברבעונים הגבוהים של CAC יחס הסיכון ל-CVD היה של פי 3.02 (ברווח בר סמך של בין 2.03-4.5 , עם P< .001), בהשוואה למטופלים בשני הרביעונים הנמוכים. לעומת, זאת , מטופלים בריבעונים הגבוהים של מדד ABI היו עם יחס סיכון של 1.63 בלבד (ברווח בר סמך של 1.09-2.45, P= .004) בהשוואה לרבעונים הנמוכים. יחס הסיכון ברביעונים הגבוהים של IMT לא הגיע לידי מובהקות סטטיסטית בהשוואה לרביעונים הנמוכים בקרב קבוצת ה-CKD .

בקרב הקבוצה שהייתה במעקב ללא CKD, יחס הסיכון ברבעון העליון של CAC היה 4.11 (בטווח בין 3.11-5.44 , p<0.01 ) , ושל IMT , בהתאמה היה 1.37 (בטווח 0.98-1.92, p<0.01) , ושל ABI היה 1.6 (בטווח 1.21-2.13, p=.001).

התוצאות עברו התאמה לגזע, מין, לחץ דם סיסטולי, טיפול תרופתי נגד יל”ד, סה”כ כולסטרול, HDL כולסטרול, עישון וסוכרת. החוקרים מדווחים שיחסי הסיכון עבור הרבעון השלישי של CAC היו גם מובהקים סטטיסטית עבור שתי הקבוצות (עם CKD וללא CKD).

החוקרים סבורים שלמחקר חשיבות מכיוון שהוא מחזק את חשיבות השימוש במדד הסתיידות העורקים כמדד חיזוי טוב יותר ל-CVD במטופלים עם CKD, קבוצה שהיא בסיכון גבוה ל-CVD , ושבה השימוש בגורמי סיכון מסורתיים פחות מתאים.

החוקרים מדגישים כי חשיפת המטופלים לרמה של 1 mSv של קרינה מייננת לצורך בדיקת CAC מדאיגה, בעיקר אם יש צורך בהמשך מעקב לצורך עדכון רמת הסיכון ל-CVD .

גורם נוסף שיש לקחת בחשבון לדעתם עם CAC הוא עלות/תועלת. IMT ו-ABI הן בדיקות זמינות יותר בעלויות נמוכות יותר. החוקרים מציעים לערוך מחקרים רנדומליים בכדי לקבוע אם קביעת רמת הסיכון באמצעות CAC המלווה בשינוי הרגלי חיים או התערבות פרמקולוגית עשוייה אכן להפחית את הסיכון להתפתחות CVD .

הם מציינים שבדיקת CAC הדגימה עליונות לצורך חיזוי מחלת לב כליתית ושבץ באוכלוסיה הכללית, אך שזהו המחקר הראשון שבו נמצא כי עליונות זו קיימת גם באנשים עם CKD .

J Am Soc Nephrol. Published online August 21, 2014