לקראת כינוס ה-ESC (European Society of Cardiology), מומחים הסבו את תשומת הלב שלהם לנושא חשיבות רמות השומנים בדם, כולל LDL, HDL וטריגליצרידים, במקרים של מחלות לב וכלי דם. שלושה מאמרים, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Lancet, שופכים אור על הידוע אודות הקשר בין רמות השומנים בדם ומחלת לב כלילית, וכן מתייחסים לסוגיות שנותרו ללא מענה עד כה.
במאמר הראשון הסדר מציגים חוקרים מבוסטון את המחלוקת בנוגע לכולסטרול מסוג LDL. למרות מחקרים ביולוגיים, גנטיים ואפידמיולוגיים שהוכיחו את התועלת של הפחתת רמות LDL, עדיין אין תשובה חד משמעית בנושא. המחלוקת נובעת בחלקה מהנחיות חדשות לאיזון רמות השומנים בדם, שלאחרונה זנחו את יעדי כולסטרול מסוג LDL, לטובת טיפול בחולים בסטטינים במינון בינוני או גבוה, בהתאם לסיכון הבסיסי שלהם. בעקבות פרסום ההנחיות החל דיון בנוגע להיקף הירידה המבוקש ברמות LDL והחשיבות של יעדי כולסטרול בעקבות טיפול בסטטינים.
הסקירה בוחנת גם את מקומם של טיפולים אחרים להפחתת רמות LDL. בשלב זה, עד שיהיו עדויות נוספות בנושא, יש להגביל את השימוש תרופות שאינן סטטינים, כולל Ezetimibe, כמומלץ בהנחיות.
ידוע כי לסטטינים השפעה נוגדת-דלקת ותרופות אלו מביאות להפחתה דרמטית בשיעור האירועים הוסקולאריים ויש להרחיב את השימוש בתרופות אלו כתוספת לדיאטה, פעילות גופנית והרגלי עישון.
במאמר שני, חוקרים מפילדלפיה והולנד התייחסו לשאלת HDL, סוגיה שהתמודדה עם מספר מכשולים בשנים האחרונות. לדוגמא, שני מחקרים גדולים, AIM-HIGH ו-HPS2-THRIVE, לא הצליחו להוכיח כל תועלת להעלאת רמות HDL עם Niacin, כאשר גם לטיפול ב-Tocetrapib ו-Dalcetrapib היו תוצאות מאכזבות.
בסקירת היפותזת HDL העיקרון לפיו העלאת רמות HDL צפויה להביא להפחתת הסיכון למחלת לב כלילית החוקרים מציינים כי בעוד שזוהה קשר הפוך בין רמות HDL ובין הסיכון למחלת לב כלילית והסיכון למחלות לב וכלי דם, מחקרים גנטיים לא תמכו בקשר זה. בנבדקים עם מוטאציות גנטיות המובילות לריכוזים נמוכים של HDL, אין סיכון מגבר למחלה כלילית.
למרות שלכל המחקרים הללו חסרונות שונים, משילוב הנתונים עולה כי להעלאת ריכוז HDL עצמה אין בהכרח יתרון קרדיווסקולארי או השפעה מועילה על מחלת לב כלילית.
החוקרים מסיטים את תשומת הלב להיפותיזת תפקוד HDL, הרעיון לפיו חלקיקי HDL עצמם אינם מספקים הגנה מפני טרשת עורקים, אלא כי החשיבות הרבה היא לתפקוד של החלקיקים, דוגמת היכולת לעודד סילוק כולסטרול ולהפוך את מעבר כולסטרול.
לסיום, במאמר שלישי מדנמרק בחנו חוקרים את חשיבות טריגליצרידים במחלות לב וכלי דם. הם מציינים כי אין מחקרים קליניים רבים להערכת התועלת הקרדיווסקולארית של הפחתת רמות טריגליצרידים, אך למרות זאת, מחקרים קליניים חדשים בוחנים תרופות חדשות בהקשר זה. העניין המחודש בנושא נובע ממחקרים אפידמיולוגיים וגנטיים שמצאו כי עליה ברמות טריגליצרידים, שיירי כולסטרול, או ליפופרוטאינים עתירי טריגליצרידים, עשויה להגדיל את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
Lancet 2014
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!