הערכת התועלת ההישרדותית של FFR או IVUS במהלך התערבות כלילית מילעורית (JAMA Intern Med)

מתוצאות מחקר תצפיתי חדש, שפורסמו במהלך חודש אוגוסט בכתב העת Journal of American Medical Association: Internal Medicine, עולה כי השימוש ב-FFR (Fractional Flow Reserve) או IVUS (Intravascular Ultrasound) במהלך התערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention) אינה מלווה בשיפור שיעורי התמותה בטווח הארוך, בהשוואה להתערבות כלילית מילעורית סטנדרטית.

התוצאות מבוססות על סקירת נתונים אודות כ-41,000 חולים עם אנגינה יציבה ו-NSTEMI (Non-ST-segment Elevation Myocardial Infarction), שנכללו במאגר Pan-London PCI Registry. בהשוואה להתערבות קונבנציונאלית, לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי התמותה בקרב חולים שעברו צנתור בסיוע FFR ו-IVUS, לאחר חציון של 3.3 שנים.

לדברי החוקרים, ה-American Heart Association ממליצים על FFR להערכה המודינאמית בחולים עם אנגינה יציבה, במידה והנגע הכלילי מוגדר בחומרה בינונית (סיווג IIa). הנחיות ה-AHA ממליצות גם על שימוש ב-IVUS להערכת נגעים בינוניים בעורק השמאלי הראשי (סיווג IIa).

במאגר UK PCI Registry, 2,767 חולים עברו התערבות כלילית מילעורית בהנחיית FFR ו-IVUS שימש ב-1,831 חולים. לאחר תקנון למשתנים שונים, שיעורי התמותה במקרים שבוצעו בהנחיית FFR לאחר 3.3 שנים לא היו שונים משמעותית מאלו שתוארו לאחר התערבות בהנחיית אנגיוגרפיה (יחס סיכון של 0.88). בדומה, התערבות בהנחיית IVUS לא לוותה בתועלת מבחינת שיעורי התמותה, בהשוואה להתערבות בהנחיית אנגיוגרפיה (יחס סיכון של 1.39).

בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות בהנחיית FFR מספר התומכנים שהושתלו היה קטן יותר משמעותית, בהשוואה לחולים שעברו התערבות בהנחיית IVUS והתערבות קונבנציונאלית. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהציעו כי התערבות כלילית מילעורית בהנחיית FFR עשויה לחסוך את הצורך בהכנסת תומכנים, אך הבדל זה לא תורגם ליתרון הישרדותי.

JAMA Intern Med 2014; 174:1360-1366

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה