אבלציה מוצלחת בסובלים מפירפור פרוזדורים קשורה לסיכון מופחת לתמותה קרדיווסקולרית (journal Heart Rhythm )

מבוגרים אשר עברו אבלציה בשיטה זעיר פולשנית (RFA)  לטיפול בפירפור פרוזדורים (AF) היו בסיכון מובהק נמוך יותר למוות מאוטם שריר הלב(MI)  או אי ספיקת לב (CHF), כך עולה ממחקר חדש המתפרסם ב-journal Heart Rhythm . 

ע”פ תוצאות המחקר חלה ירידה של 60% בתמותה במבוגרים אשר קצב הלב שלהם היה תקין לאחר אבלציה .

מימצאי המחקר מראים שהתועלת המושגת ע”י אבלציה משיגה לא רק שיפור באיכות חיים למבוגרים עם AF , אלא אף מעלה את תוחלת החיים.

החוקרים בחנו את ההיסטוריה הרפואית לאורך 10 שנים של 3,058 מבוגרים אשר עברו RFA , מהם 1,170 סבלו מ-AF פרוקסימלי, ו-1,170 סבלו מ-AF מתמיד.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם חזרה לקצב סינוס לאחר RFA קשורה עם הורדת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ולתמותה במהלך תקופת המעקב.

גורמי סיכון עצמאיים לנטל אריתמיה גדול יותר לאחר RFA כללו גיל (P = .003) , קוטר עורק שמאלי ראשי (P<.0001) , ו-AF מתמיד. אירועים מוחיים , קרדיאליים ותמותה מכל סיבה הופיעו ב-71 (2.3%) , 33 (1.1%) , ו-111 (3.6%) במשתתפי המחקר, בהתאמה.

הימצאות בקצב סינוס לאחר RFA הייתה קשורה עם סיכון מובהק נמוך יותר למוות קרדיאלי (סיכון יחסי 0.41, p=0.015 ). לא הייתה ירידה מובהקת בתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 0.86, p=0.48) , או אירועים קרדיווסקולרים (סיכון יחסי 0.79, p=0.34 ), במטופלים שנשארו עם קצב סינוס לאחר RFA .

גם מטופלים מבוגרים יותר במחקר, וגם אלה שהיו עם סוכרת, היסטוריה של שבץ ומחלות לשב, הפסקת נשימה בשינה, ומקטע פליטה (EF) נהנו מהיתרון ההישרדותי הקרדיווסקולרי של האבלציה.

SOURCE: University of Michigan

לדיווח ב-docguide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה