שינויים גנטיים ואפיגנטיים לניבוי מעשים אובדניים? (Am J Psychiatry)

שינויים בגן הקשור לתגובות למצבי דחק עשויים בסופו של דבר לסייע לרופאים לזהות חולים בסיכון מוגבר להתנהגות אובדנית, כולל נסיונות אובדניים, באמצעות בדיקת דם פשוטה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת American Journal of Psychiatry.

החוקרים בחנו מוחות לאחר המוות ומצאו קשר גנטי ואפיגנטי בין אובדנות ובין פולימורפיזם rs7208505 בגן SKA2. הם הצליחו לאשר את הממצאים בשני מדגמים נוספים לאחר המוות ובבדיקות דם משלושה מדגמים של משתתפים חיים. הם מצאו ביטוי נמוך משמעותית של הגן SKA2 באלו עם התנהגות אובדנית וקשר עם שינויים ב-rs7208505. יתרה מזאת, מניתוח הנתונים עלה כי שינויים בגן SKA2 עשויים להשפיע על הפרשת קורטיזול ברוק.

החוקרים ביקשו תחילה לזהות קשר עם מעשי אובדנות באמצעות דגימות מרקמת הקורטקס הפרה-פרונטלי משלושה מדגמים עם סך כולל של 168 משתתפים. דגימות דם היקפיות נבחנו גם הם ממשתתפים בריאים משלושה מחקרים קודמים (22 משתתפים, 51 משתתפים ו-325 משתתפים). לסיום, הם בחנו את רמות קורטיזול ברוק ותסמיני דחק וחרדה.

מהנתונים עולה כי באלו שהלכו לעולמם עקב מעשה אובדני תועדו רמות נמוכות משמעותית של SKA2, בהשוואה לאלו שהלכו לעולמם מסיבות אחרות. הגן מעורב בתגובה המוחית להורמוני דחק ושינויים בגן או רמות נמוכות שלו עשויים למנוע דיכוי הפרשת קורטיזול. בדגימות מאלו לאחר מעשה אובדני תועדו רמות גבוהות יותר של מתילציה של דנ”א.

כאשר בחנו את הנתונים משלושה מדגמי משתתפים חיים, באלו שדיווחו על מחשבות אובדניות או משתתפים לאחר ניסיון אובדני תועדה מתילציה מוגברת בגן SKA2, בדומה לממצאים המוחיים. בנוסף, רמות קורטיזול בעת השכמה נקשרו בקשר מובהק עם מחשבות אובדניות ושינויים אפיגנטיים ב-rs7208505 במחקר העוקבה שכלל 22 משתתפים ובחן מדד זה.

מאחר והגן SKA2 מעורב במסלול העברת אותות של גלוקוקורטיקואידים, החוקרים סברו כי תתכן אינטרקאציה בין רמות קורטיזול ובין SKA2 לדיכוי קורטיזול נוסף. עוד זוהתה אינטראקציה משמעותית בין מדדי דחק וחרדה ובין גנוטיפ rs7208505.

לסיום, לאחר יצירת מודל המבוסס על ניתוח דגימות דם ומדד חרדה כמשתנה, החוקרים הצליחו לנבא אילו משתתפים חוו מחשבות אובדניות בדיוק של 80%. השיעור עלה ל-90% באלו בסיכון חמור יותר לניסיון אובדני.

מהממצאים הללו עולה כי SKA2 הינו יעד גנטי ואפיגנטי חדש המעורב באתיולוגיה של התנהגות אובדנית ומעשים אובדניים.

Am J Psychiatry. Published online July 30, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    רמות AMH בגיל צעיר מנבאות תסמיני מנופאוזה בגיל מבוגר (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות AMH (או Anti-Mullerian Hormone) נמוכות יותר בשנות ה-30 לחייהן מלווה בהופעה מוקדמת יותר של מנופאוזה ושכיחות גבוהה יותר של יובש נרתיקי, אך פחות תסמינים פסיכולוגיים לאחר למעלה מעשור. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין רמות AMH בנשים הרות באמצע […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה