e-med-isral-ribbon

מתן מנת העמסה כפולה של טיקגרלור במטופלי STEMI שעברו PPCI לא הצליח להשיג חסימת איגור טסיות מהיר או אפקטיבי יותר ממנת העמסה סטנדרטית של פרסוגרל (Am Heart J)

מחקר חדש מה-Am Heart J מדגים כי נסיון לטפל במנת העמסה כפולה של טיקרגלור-  ticagrelor (ברלינטה, אסטרה) במטופלים עם אוטם שריר הלב עם עליית מקטע ST (ובקיצור STEMI) שעברו טיפול קורונרי מלעורי ראשוני (PPCI) , כשל בהשגת חסימת איגור טסיות אינטסיבי ומהיר יותר בהשוואה למנת העמסה סטנדרטית של פרסוגרל- prasugrel (אפיאנט, אלי-לילי).

ברקע מסבירים החוקרים כי במטופלים עם STEMI , שארית של תגובת טסיות מייד לאחר מתן מנת ההעמסה של פרסוגרל או טיקגרלור גבוהה יותר מזו שדווחה בקרב מתנדבים בריאים או מטופלים עם תעוקה יציבה. כמו כן, החוקרים מציינים שמרבית ה-PPCI המבוצעים עם ביואלירודין (אנגיומקס) כטיפול יחיד ניתנים ללא דיכוי הולם של טסיות.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מנת ההעמסה של טיקגרלור היא המינון היומי הרגיל, בעוד שמנת ההעמסה של פרסוגרל היא מינון גדול פי 6 מהמינון היומי שבו נעשה שימוש לאורך זמן . החוקרים ביקשו לבחון אם העלאת המינון של מנת ההעמסה של טיקרגלור תבוא לידי ביטוי בדיכוי מהיר ואפקטיבי יותר של איגוד הטסיות בהשוואה לזו המתקבלת תחת טיפול במנת העמסה סטנדרטית של פרסוגרל.

החוקרים גייסו 50 מטופלים עם STEMI שטופלו לפני כן באספירין תוך ורידי, ואשר עברו PPCI אשר חולקו באופן אקראי לקבלת מנת העמסה של פרסוגרל 60 מ”ג , או טיקגרלור במנת העמסה כפולה מהרגיל של 360 מ”ג. פעילות שארייתית של טסיות הוערכה באמצעות VerifyNow בתחילת המחקר, ולאחר 1, 2, 4 ו-12 שעות ממתן מנת ההעמסה.

החוקרים מדווחים כי בזמן מתן מנת ההעמסה, 90% מהמטופלים היו עם רמת פעילות אספירין קטנה מ-550  יחידות. שעה אחת לאחר מתן מנת ההעמסה רמת יח’ P2Y12 (שהיוותה את יעד המחקר המרכזי) הייתה 236 (בטווח 129-289) במטופלי פרסוגרל, ו-248 יח’ (בטווח 115-304) במטופלי טיקגרלור (P = .899).

פעילות טסיות גבוהה (יח’ P2Y12 מעל 240 ) נמצאה בקרב 43% ו-56% מהמטופלים לאחר שעה , וב-30% ו-32% לאחר שעתיים במטופלי פרסוגרל וטיקגרלור בהתאמה. (ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית). לא נמצאו הבדלים מובהקים בדימומים, אריתמיות, או קוצר נשימה בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם STEMI המבצעים PPCI מתן מנת העמסה כפולה של טיקגרלור לא הצליחה להשיג חסימת איגור טסיות מהירה ואפקטיבית יותר בהשוואה למנת העמסה סטנדרטית של פרסוגרל. כמו כן, החוקרים מציינים שמתן אספירין תוך ורידי מאפשר חסימה מאוד מוקדמת של ציר החומצה האראכידונית.

Am Heart J.2014 Jun;167(6):909-14

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה