מתוצאות מחקר חדש עולה כי בהשוואה לכל אחד מהמדדים בנפרד, שילוב שני מדדים, מדד מסת הגוף (BMI או Body Mass Index) ויחס יחס היקף מותניים לגובה (WHtR או Waist-to-Height Ratio), הינה גישה טובה יותר לזיהוי נבדקים בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר המצויים בסיכון הגבוה ביותר למחלות לב וכלי דם וסוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדד מסת הגוף הינו מדד מסורתי להערכת השמנה, אך למדד זה מספר מגבלות. מדובר במדד המבוסס על יחס משקל לגובה, שאינו יכול להבחין בין מסת גוף רזה ושמן, ומחקרים רבים הציעו כי מאפייני השמנת-יתר על-בסיס מדד מסת הגוף אינם מספקים ולעיתים אינם מדויקים.
מדד WHtR הוצע לאחרונה כסמן חדש יחסית להשמנת-יתר, ומבוסס על חלוקת היקף המותניים בגובה. למדד זה מספר יתרונות, מאחר ומאפשר לקבוע ערכי סף הדומים בגברים ובנשים ובקבוצות אתניות שונות. עם זאת, למרות שמחקרים רבים הציעו כי מדד זה מנבא טוב יותר תוצאות לבביות ומטבוליות, ההבדלים בפועל מאוד מתונים. לפיכך, במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הערך המנבא של שימוש במדד BMI ו-WHtR יחדיו.
מדגם המחקר כלל 2,047 גברים ונשים בגילאי 50-69 שנים ממחקר Cork and Kerry Diabetes and Heart Diseases Study, שגויסו ממרכז ראשוני והיוו מדגם מייצג של תושבים באזורים כפריים ועירוניים.
החוקרים חישבו את מדד BMI ו-WHtR במשתתפים במחקר וחילקו אותם לשלישונים לפי כל מדד, עם סיווג להשמנת-יתר, עודף-משקל ומשקל תקין. המטרה הייתה להשוות את הפרופיל המטבולי במשתתפים שהוגדרו כבעלי עודף-משקל או השמנת-יתר לפי שני המדדים, והשוו אותם אל מול אלו שהוגדרו כבעלי עודף-משקל או השמנת-יתר לפי אחד המדדים בלבד.
ניתוח רב-משתנים שימש להערכת צריכת אלכוהול, הרגלי עישון, פעילות גופנית, גיל ומין.
881 מהמשתתפים במחקר סווגו כבעלי סיכון גבוה לפי אחד המדדים, אך עם שימוש בשני המדדים יחדיו מספר זה ירד ל-680- משתתפים, ירידה של למעלה מ-20%. הפרופיל המטבולי היה פחות אופטימאלי במשתתפים שהוגדרו על-פי שני המדדים, כאשר ההבדלים בקטגוריות השמנת-יתר היו הבולטים במיוחד.
בנבדקים בשליש העליון לפי מדדי BMI ומדדי WHtR, השכיחות של לחץ דם גבוה, תנגודת לאינסולין, צבר מאפיינים קרדיו-מטבוליים וקדם-סוכרת, עמדה על 81%, 55%, 34% ו-17%, בהתאמה.
חישוב שני המדדים אינו קשה יותר מחישוב BMI בלבד, כל שיש להוסיף הוא את היקף המותניים של הנבדק. עם זאת, למרות יישומים לחישוב BMI ו-WHtR, אין עדיין דרך קלה לשילוב שני המדדים.
הגישה החדשה עשויה לשמש כתכנית סקירה של בריאות הציבור, כאשר משתתפים יכולים לבדוק בעצמם את היקף המותניים, הגובה והמשקל שלהם ולקבוע אם מצויים בסיכון. מנקודת מבט קלינית, הגישה עשויה לסייע למקד משאבים לזיהוי מוקדם של חולים בהם יש יתרון להתערבויות תרופתיות ולשינוי אורחות חיים.
לאור העליה בשכיחות השמנת-יתר ברחבי העולם, ריבוד סיכונים בעזרת מדדי BMI ו-WHtR עשוי לשמש ככלי פשוט, לא-פולשני, משתלם ומדויק יותר לזיהוי אלו בסיכון גבוה. התערבויות ממוקדות בשלב מוקדם עשויות למנוע התפתחות סוכרת מסוג 2 וסיבוכים אחרים.
מתוך כנס ה-European Congress on Obesity
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!