בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases מדווחים חוקרים כי בחולי פסוריאזיס סיכון גבוה כמעט כפליים להתפתחות גאוט, בהשוואה לחולים ללא פסוריאזיס, כאשר בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis) נרשמה עליה כל כמעט פי חמש בסיכון לגאוט.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולי פסוריאזיס קיים סיכון מוגבר לרמות מוגברות של חומצה אורית בדם. עם זאת, אין נתונים פרוספקטיביים בנוגע לקשר בין פסוריאזיס ורמות חומצה אורית והתפתחות גאוט. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הסיכון לגאוט בקרב חולים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית בשני מדגמים של גברים ונשים, HPFS (Health Professionals Follow-up Study) בשנים 1986-2010, ו-NHS (Nurses’ Health Study) בשנים 1988-2010.
הסקירה כללה קרוב ל-28,000 גברים וכ-71,000 נשים. היסטוריה של אבחנת פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית על-ידי רופא אושרה באמצעות שאלון נוסף. היארעות אבחנת גאוט אושרה על-בסיס קריטריוני ה-American College of Rheumatology. החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי שלקח בחשבון גורמי סיכון אפשריים, לחישוב יחס הסיכון להיארעות גאוט, תוך תקנון למספר גורמי סיכון נפוצים.
במהלך המעקב תועדו 2,217 מקרים חדשים של גאוט, כאשר פסוריאזיס לווה בסיכון מוגבר להתפתחות גאוט עם יחס סיכון של 1.71. הסיכון לגאוט היה מוגבר משמעותית בחולים עם פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית (יחס סיכון של 4.95), בהשוואה למשתתפים ללא פסוריאזיס.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר הפרוספקטיבי בגברים ונשים בארצות הברית עולה כי פסוריאזיס ודלקת מפרקים פסוריאטית מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גאוט.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!