מתוצאות מחקר CRYSTAL-AF עלה כי התקן מושתל לניטור לבבי נמצא הרבה יותר יעיל בזיהוי פרפור פרוזדורים, בהשוואה לניטור סטנדרטי, בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני.
החוקרים מסבירים כי מאחר ופרפור פרוזדורים הינו אחד מגורמי הסיכון החשובים ביותר לאירוע מוחי, עם אפשרות להפחתת הסיכון עם טיפול נוגד-קרישה, ניטור מסוג זה עשוי להפחית משמעותית את שיעור האירועים המוחיים החוזרים.
במחקר CRYSTAL-AF נכללו 441 חולים עם אירוע מוחי מסיבה לא-ידועה. כל החולים עברו ניטור במשך לפחות 24 שעות, באמצעות ניטור סטנדרטי בתוך 90 ימים מהאירוע המוחי, ומחצית היו במעקב באמצעות התקן מושתל (Reveal X, מדטרוניק), המספקים נתונים באופן רציף למשך עד שלוש שנים.
ההתקן, שהוא בגודל של התקן USB, מוחדר מתחת לעור במסגרת פרוצדורה זעיר-פולשנית האורכת כ-15-30 דקות, תחת הרדמה מקומית.
מהתוצאות עלה כי שיעורי האבחנה של פרפור פרוזדורים היו הרבה יותר גבוהים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. לאחר שישה חודשים, 8.9% מהחולים בקבוצת ההתערבות אובחנו עם פרפור פרוזדורים, זאת בהשוואה ל-1.4% בקבוצת הביקורת, כאשר שיעורים אלו עמדו על 12.4% ו-2.0% לאחר שנה ועל 30% ו-3.0% לאחר שלוש שנים.
בקרב החולים במחקר שאובחנו עם פרפור פרוזדורים, טיפול נוגד-קרישה פומי ניתן ב-97% מהמקרים. מבחינה מספרית תועדו פחות אירועים מוחיים בקבוצת ההתערבות, אך למחקר זה אין עוצמה מספקת להדגמת הפחתת סיכון לאירועים מוחיים.
החוקרים טוענים כי היתרונות של התקן מושתל עולים על הסיכונים הכרוכים בפרוצדורה ומציינים כי ב-2.4% מהמקרים נדרשה הוצאה מהמחקר בשל סיבוכים, וכי לא תועדו בעיות בטווח הארוך. מצד שני, במידה וחולה עם אירוע מוחי סובל מפרפור פרוזדורים שאינו מאובחן, אזי הוא בסיכון הרבה יותר גבוה לאירוע מוחי מגביל נוסף, מאחר ואינו מקבל את הטיפול ההולם.
המומחים הסבירו כי בדיקות המשמשות להערכת הסיבות לאירועים מוחיים משתנות באופן נרחב, וכי לפיכך משתתפים בקבוצת הביקורת עברו סדרה של בדיקות שונות. מהנתונים עלה כי בקבוצת הביקורת נערכו 121 בדיקות אק”ג, 32 בדיקות הולטר אק”ג במשך 24 שעות ובדיקה אחת באמצעות Event Recorder, אך כל אלו זיהו רק ארבעה מקרים של פרפור פרוזדורים בשנה אחת ב-220 חולים, בעוד שבקרב אלו בהם הושתל ההתקן הלבבי תועדו 29 מקרים חדשים.
החוקרים הוסיפו כי ההתקן נבחן במחקר פיילוט להערכת השימוש בו ככלי סקירה לפרפור פרוזדורים בחולים ללא אירוע מוחי, אך בסיכון גבוה לכך. מדובר באוכלוסיית מטופלים גדולה, אך מאחר וכרבע מהמקרים של פרפור פרוזדורים מאובחנים רק לאחר אירוע מוחי, יש יתרונות רבים לזיהוי הפרעת הקצב עוד לפני האירוע.
מתוך כנס ה- International Stroke Conference
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!