הוספת קומדין לטיפול באספירין אינה מביאה לשיפור הסיכון לאירועי קרישיות-יתר בחולים עם נוגדנים כנגד פוספוליפידים, כך עולה מתוצאות מחקר ALIWAPAS. מנגד, הוספת הטיפול בקומדין מביאה לעליה בסיכון לדימומים.
לדברי החוקרים, בחולים עם תוצאות חיוביות לשלושת הנוגדנים (Anticardiolipin, Anti-Beta2-GP1 ו-Lupus Anticoagulant) תואר הסיכון הגבוה ביותר לאירוע תרומבוטי. הם כותבים כי אין מקום לטיפול בקומדין במסגרת מניעה ראשונית של אירועים אלו וכי ההתוויה לטיפול זה הינה רק לאחר הופעת אירוע תרומבוטי.
מניעה ראשונית סטנדרטית בחולים חיוביים לנוגדנים אלו עדיין שנויה במחלוקת והחוקרים מציינים כי מספר מחקרים מצאו כי שיעור אירועים תרומבוטיים היה נמוך בחולים עם רמות נמוכות של נוגדנים ובאלו עם רמות בינוניות.
במסגרת המחקר הנוכחי הם ערכו השוואה בין טיפול באספירין במינון נמוך ובין טיפול באספירין במינון נמוך עם קומדין כמניעה ראשונית של אירועים תרומבוטיים ב-232 מטופלים עם נוגדנים כנגד פוספוליפידים ו-SLE (Systemic Lupus Erythematosus) ו/או קריטריונים מיילדותיים לתסמונת APS (Antiphosplipid Syndrome).
166 חולים הסכימו לקחת חלק במחקר, שכלל חלוקה אקראית לטיפול באספירין במינון נמוך או לטיפול באספירין במינון נמוך עם קומדין. 66 חולים שסירבו להקצאה האקראית מחשש שיקבלו את הטיפול המשולב ויידרשו לניטור נכללו כביקורות לא-מטופלות.
ההיארעות של אירועים תרומבוטיים לכל 100 שנות-אדם עמדו על 1.7 עם טיפול באספירין בלבד, 1.8 עם טיפול משולב באספירין וקומדין ו-4.9 בקבוצת הביקורת. הבדלים אלו לא היה מובהקים סטטיסטית. בדומה, לא זוהו הבדלים בשיעור האירועים התרומבוטיים בין תתי קבוצות שטופלו באספירין במינון 75 מ”ג או 100 מ”ג.
דימומים מינוריים תועדו ב-11 חולים בקבוצת הטיפול המשולב ואף אחד מהחולים שטופלו באספירין. במהלך שלוש שנות המעקב זוהה מקרה אחד נוסף של דימום לכל 7.6 חולים שטופלו בקומדין עם אספירין.
למרות שלמחקר אין עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים בעלי חשיבות קלינית ביעילות בין קבוצות הטיפול, החוקרים זיהו הבדל ברור בסבילות לטובת אספירין במינון נמוך בלבד. לפיכך, נראה כי התוצאות עם טיפול משולב באספירין וקומדין אינן-טובות וכי מדובר בגישה טיפולית שאינה הולמת במסגרת מניעה ראשונית של אירועים תרומבוטיים באוכלוסיה זו.
המחקר הנוכחי ואחרים מצא כי במרבית החולים שפיתחו אירוע תרומבוטי היה גורם סיכון נוסף לאירועים תרומבוטיים, כולל יתר לחץ דם, היפרכולסטרולמיה, ניתוח וכן הלאה. החוקרים מעודדים רופאים לאזן את גורמי הסיכון הידועים לאירועים תרומבוטיים ולטפל בקלקסן במצבים בסיכון גבוה לקרישיות-יתר, דוגמת ניתוח, טיסה ארוכה וחוסר ניידות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!