במאמר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של כתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי דיכאון הינו גורם סיכון להידרדרות קוגניטיבית בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים מוסיפים כי מתוצאות המחקר עולה כי הידרדרות קוגניטיבי על-רקע דיכאון בחולי סוכרת מופיעה במהלך תקופת זמן קצרה יחסית (40 חודשים). ההידרדרות הקוגניטיבית פוגעת בתחומים שונים, כולל מהירות פסיכומוטורית, זיכרון מילולי, תפקוד ניהולי. ההידרדרות הקוגניטיבית הנ”ל פוגעת בכל קבוצות החולים: לפי גיל, מין, מחלה קרדיווסקולארית קודמת, תפקוד קוגניטיבי בסיסי, טיפול אינטנסיבי או סטנדרטי לאיזון רמות הסוכר בדם, לחץ הדם או איזון רמות השומנים בדם.
מדובר בתת-מחקר שכלל קרוב ל-3,000 מבוגרים בגיל העמידה ומבוגרים יותר, עם סוכרת מסוג 2, שלקחו חלק במחקר ACCORD-MIND (Action to Control Cardiovascular Risk in Diabetes Memory in Diabetes).
בתחילת המחקר, ב-531 משתתפים (18%) המדדים הצביעו על דיכאון (10 ומעלה) לפי סולם PHQ-9 (Patient Health Questionnaire Depression Scale).
במהלך 40 חודשי המעקב, החוקרים זיהו קשר בין דיכאון ובין הידרדרות קוגניטיבית מואצת בסדרה של מבחנים קוגניטיביים. באופן ספציפי, הם זיהו הבדלים משמעותיים בין חולים עם ובלי דיכאון במבחן DSST (Digit Symbol Substitution Test), מבחן RAVLT (Rey Auditory Verbal Learning Test) ו-Modified Stroop Test.
השפעה זו של דיכאון על הידרדרות קוגניטיבית לא הייתה שונה עם כל אחד הגורמים שנבחנו: מחלת לב וכלי דם קודמת, תפקוד קוגניטיבי בסיסי או גיל, או איזון אינטנסיבי או סטנדרטי של רמות הסוכר בדם, הטיפול לאיזון לחץ הדם, הטיפול לאיזון רמות השומנים בדם או טיפול באינסולין. הוספת משתנים דמוגרפים וקליניים לא הביאה לשינוי משמעותי בקשר בין הידרדרות קוגניטיבית ובין דיכאון.
מהמחקר עולה כי חשוב לאבחן ולטפל בדיכאון בחולים עם סוכרת לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי, אך דרוש מחקר נוסף להוכחת ההשפעה של טיפול לדיכאון למניעת דמנציה בחולי סוכרת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!