בחולים עם מחלות לב, התערבויות פסיכולוגיות עשויות להפחית את שיעורי התמותה והאירועים הקרדיווסקולאריים במחצית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-Acute Cardiac Care Congress לשנת 2013.
לדברי החוקרים, האחיות במרכז הרפואי בהם הם עובדים שמו לב כי לאחר שיחה עימם בנוגע לטיפול, השמעת מוזיקה או סיוע בתפילות למאמינים, הסיכון לאירוע לבבי נוסף, תמותה, או חזרה לאשפוז, היה נמוך יותר. בעקבות זאת, הם העלו השערה כי מחלת לב כלילית אינה בעלת מרכיב גופני בלבד, אלא גם מרכיב נפשי. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם לתמיכה פסיכולוגית השפעה אמיתית על תוצאות הטיפול בחולים עם מחלת לב כלילית.
החוקרים ערכו מטה-אנליזה שכללה תשעה מחקרים אקראיים ומבוקרים, להערכת ההשפעה של התערבויות פסיכולוגיות על תוצאות הטיפול בחולים עם מחלת לב כלילית, בשילוב עם תכנית שיקום קונבנציונאלית.
החוקרים מצאו כי הוספת התערבויות פסיכולוגיות הביאה להפחתת שיעורי התמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בהיקף של 55% לאחר שנתיים ומעלה (יחס סיכון של 0.45, p<0.001). התועלת לא הייתה מובהקת סטטיסטית במהלך השנתיים הראשונות (יחס סיכון של 0.77, p=0.145).
החוקרים כותבים כי הם זיהו תועלת גדולה להתערבויות פסיכולוגיות לאחר שנתיים, עם ירידה בשיעורי התמותה או אירועים קרדיווסקולאריים ולפיכך, ירידה בשיעור האשפוזים החוזרים לבית החולים. ההתערבויות כללו שיחות עם המטופלים ובני משפחתם בנושאים שהטרידו אותם, תרגילי הרפיה, טיפול במוזיקה וסיוע בתפילות.
מהנתונים עולה כי מתן מידע והרגעת המטופלים מפחיתה את הסיכויים לתמותה או התקף לב נוסף.
מחקרים מבוססי-אוכלוסיה מצאו כי גורמים פסיכולוגיים עשויים להשפיע על הסיכויים לאירוע לבבי מלכתחילה. גורמים אלו כוללים דיכאון, בידוד חברתי, מצב סוציו-אקונומי נמוך ודחק כרוני, דוגמת מצוקה הנוגעת למקום העבודה או למצב המשפחתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתן לסייע למטופלים באמצעות שיחות פשוטות או אפשרויות חדשות, דוגמת שילוב טיפול במוזיקה בטיפול הרפואי. הוספת תמיכה פסיכולוגית מעבר לטיפולים הפיזיולוגיים מפחיתה תמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בהיקף של 55% ועל-כן מהווה הוכחה כי התערבויות אלו אכן יעילות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!