האם יש הבדל בין תוצאות הדימומים של המטופלים בדביגטרן בהשוואה לוורפרין ? (Circulation)

מחקר חדש מ-Circulation אשר הישווה בין ניהול ופרוגנוזה של דימומים במטופלים שנטלו  dabigatran (פרדקסה) או warfarin (קומדין) מצביע על כך שבמקרי דמם מג’וריים במטופלי דביגטרן היה צורך גדול יותר בעירוי כדוריות דם אדומות, אך צורך קטן יותר בפלסמה, דבר שהוביל גם לשהות קצרה יותר בטיפול נמרץ, ונמצאה גם מגמה של ירידה בתמותה על רקע הדמם, בהשוואה למטופלי וורפרין שסבלו מדמומים מג’וריים.

בכדי לבצע את ההשואה שני חוקרים עצמאיים סקרו את דיווחי הדמם של 1,034 מטופלים שסבלו מ-1,121 דימומים מג’וריים במהלך 5 מחקרי שלב III שהשווו את דביגטרן עם וורפרין בקרב 27,419 משתתפים שטופלו בין 6-36 חודשים.

המטופלים עם דימומים מג’וריים בקבוצת הדביגטרן (627 מתוך 16,755 ) היו מבוגרים יותר, עם רמות פינוי קריאטינין נמוכות יותר ואשר עשו שימוש תכוף יותר גם באספירין או NSAIDs מאשר בקבוצת הוורפרין (407 עם דימומים מתוך 10,002 משתתפים).

התמותה במהלך 30 יום לאחר הדימום המג’ורי הראשון נטתה להיות נמוכה יותר בקבוצת הדביגטרן: 9.1% לעומת 13.0% , יחס סיכון של 0.68, ברווח בר סמך של 0.46-1.11, p=0.057.

לאחר התאמות למין, גיל, משקל, תפקוד כלייתי וטיפול אנטיתרומבוטי נוסף, הסיכון היחסי לתמותה בקבוצת הדביגטרן לתקופה של עד 30 יום לאחר אירוע הדמם הייתה 0.66  (ברווח בר סמך של בין 0.44-1.00, p=0.051 ) והגיעה כבר לסף של מובהקות סטטיסטית.  

דימומים מג’וריים במטופלי דביגטרן טופלו בתכיפות רבה יותר באמצעות עירוי דם בהשוואה לדימומים במטופלי וורפרין: 61% לעומת 42% , p<0.001) , אך בשיעורים נמוכים באמצעות מתן פלסמה : 19.8% לעומת 30.2% , p<0.001).

מטופלים שסבלו מדימומים שהו תקופה קצרה יותר ביחידה לטיפול נמרץ במידה ונטלו דביגטרן: 1.6 לילות שהיה לעומת 2.7 בקבוצת הוורפרין, p=0.01 .

מסקנת החוקרים היא שלמטופלים שסבלו מדימומים תחת טיפול בדביגטרן נדרשו יותר עירויי תאי דם אדומים, אך פחות פלסמה, וכן נדרש משך אישפוז קצר יותר בטיפול נמרץ בהשוואה לוורפרין. בנוסף, הקבוצה שטופלה בדביגטרן וסבלה מדימומים נטתה לסיכון קטן יותר לתמותה מהקבוצה שסבלה מדימומים תחת טיפול בוורפרין.  

CIRCULATIONAHA.113.002332

הערת המערכת: מחקר זה עשוי להוות במידה מסויימת “תמרור הרגעה” שכן אחד החששות מהטיפול בנוגדי הקרישה הפומיים החדשים, לרבות הדביגטרן היה החשש מכך שאירועי הדמם (בהעדר אנטידוט ומשך הפינוי הארוך יותר של התרופות החדשות) עלולים להיות קשים וחמורים יותר מאשר תחת הטיפול בוורפרין. מהמחקר הזה עולה שלא היה הבדל משמעותי בחומרת הדימומים ושמבחינת סיכון לתמותה בעקבות דימום אף נראה שזה דווקא נמוך יותר במטופלי הדביגטרן.  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה