ההשפעה של עישון על פעילות נוגדי-טסיות (BMJ)

 

במאמר שפורסם בכתב העת BMJ, מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי התועלת של קלופידוגרל בהפחתת תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לבבי ואירועים מוחיים, תועדה בעיקר במעשנים, עם תועלת מעטה בלא-מעשנים.

במסגרת הסקירה ביקשו החוקרים לבחון אם עישון משפיע על התועלת של הטיפול בנוגדי-טסיות למניעת אירועים קרדיווסקולאריים. לשם כך, הם ערכו סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה של מחקרים שזוהו בחיפוש במאגרי Medline ו-Embase, וכן חיפוש במאגרי CINAHL (Cumulative Index to Nursing and Allied Health) ו-CAB Abstracts Database.

החוקרים התמקדו במחקרים אקראיים להערכת התוצאות הקליניות של טיפול ב-Clopidogrel, Prasugrel או Ticagrelor בקרב מעשנים ולא-מעשנים.

מבין תשעה מחקרים אקראיים שהתאימו לקריטריוני הסקירה, מחקר אחד בחן את קלופידוגרל בהשוואה לאספירין, ארבעה בחנו את השילוב של קלופידוגרל עם אספירין בהשוואה לאספירין בלבד, ומחקר אחד בחן מינון כפול בהשוואה למינון סטנדרטי של קלופידוגרל; מחקרים אלו כללו כ-75,000 משתתפים, מתוכם כ-21,000 מעשנים (29%).

בקרב מעשנים, בקרב חולים שחולקו באקראי לטיפול בקלופידוגרל נרשמה ירידה של 25% בתוצא הסיום המשולב שכלל תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי ואירועים מוחיים, בהשוואה לחולים בקבוצת הביקורת. עם זאת, בלא-מעשנים, קלופידוגרל הביא לירידה של 8% בלבד בתוצא המשולב.

שני מחקרים בחנו את שילוב Prasugrel עם אספירין, בהשוואה לקלופדיגורל עם אספירין, ומחקר אחד בחן את שילוב Ticagrelor עם אספירין, בהשוואה לקלופידוגרל עם אספירין. במעשנים, הסיכון היחסי עמד על 0.71 עם טיפול ב-Prasugrel, בהשוואה ל-Clopidogrel, ועל 0.83 עם Ticagrelor בהשוואה לקלופידוגרל. הסיכונים היחסיים המקבילים עמדו על 0.92 ו-0.89 בקרב לא-מעשנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני הסקירה של מחקרים קליניים אקראיים של תרופות נוגדות-טסיות, התועלת הקלינית של קלופידוגרל כנגד מחלות לב וכלי דם תועדה בעיקר במעשנים, עם תועלת מעטה בלא-מעשנים.

BMJ 2013; 347

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה