הטיפול ב-Ticagrelor (ברילינטה) בהשוואה ל-Prasugrel (אפיאנט) במטופלי NSTE-ACS שעברו התערבות מילעורית (PCI) השיג עלייה גדולה יותר במהירות הזרימה בעורק הכלילי (CBFV) בנוכחות מינונים עולים של אדנוזין, מה שלדעת החוקרים עשוי להסביר את האפקט המייטיב שיש לטיקגרלור במטופלים אלה.
לטיקרגלור ופרסוגרל אפקט אנטי-איסכמי טוב יותר מקלופידוגרל, עם תועלת נוספת של טיקגרלור המיוחסת למכנזים המקושר לאדנוזין.
מטרת החוקרים הייתה להשוות את האפקט של מינון אחזקתי של טיקרגלור לזה של פרסוגרל על מהירות זרימת הדם בעורק הכלילי (CBFV) תוך מתן תוך ורידי של אדנוזין במינונים עולים.
המחקר היה פרוספקטיבי, חד מרכזי, חד סמיות, מוצלב שבו השתתפו 56 חולי NSTE-ACS לאחר PCI. החולים חולקו לקבלת טיקגרלור 90 מ”ג פעמיים ביום או פרסוגרל 10 מ”ג פעם ביום למשך 15 ימי טיפול. בתום כל תקופת טיפול, נבדקה מהירות הזרימה בעורקים (CBFV) באמצעות דופלר אקוקרדיוגרפי. הבדיקה נעשתה לפני הוספת האדנוזין ולאחר הוספת מינונים עולים (/140/110/80/50 ug לק”ג לדקה) של אדנוזין בעירוי תוך ורידי.
ה-CBFV המקסימלי מתחת לעקומה היה גבוה יותר עבור מטופלי הטיקגרלור בהשוואה לפרסוגרל, עם הפרש של 7.16 ריבועים פחותים (רווח בר סמך של 2.61-11.7 , P=0.003) .
יחס הערך המקסימלי של ה-CBFV לערך CBFV שלפני הוספת האדנוזין היה גבוה יותר בטיקרגרלור בהשוואה לפרסוגרל במינוני אדנוזין של 80,50 ו-110 ug לק”ג לדקה, אך לא ב-140 ug לק”ג לדקה, עם הפרש ממוצעים מובהקים של 0.17 , 0.21 , 0.24 , והפרש לא מובהק של 0.14 , בהתאמה.
מסקנת החוקרים היא שבחולי NSTE-ACS העוברים PCI, טיקגרלור מגביר את זרימת הדם בעורקים הכליליים במידה רבה יותר מאשר פרסוגרל, בהוספת מינונים עולים של אדנוזין. החוקרים מוסיפים כי נתונים אלה עשויים לייצג את אופן הפעולה הפיליאוטרופי של טיקגרלור, מה שתורם ככל הנראה לאפקט המייטיב של הטיקרגלור במטופלים אלה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!