הוכחה הדמייתית לכך שמיגרנה נובעת מהפרעה בתפקוד המוח (מתוך כנס ה-International Headache Congress)

כאב ראש מיגרנה

בדיקת PET (Positron Emission Tomography) של חולים הסובלים משלב מקדים של מיגרנה, לפני הופעת כאבי ראש, הדגימה פעילות במספר אזורים של המוח, עדות לכך שמיגרנה הינה הפרעה בתפקוד המוח ולא תגובה לגירוי כאב. ממצאי המחקר הוצגו במהלך כנס ה-IHC (International Headache Congress).

לדברי החוקרים, התוצאות הן משמעותיות במונחים של הבנת הנוירו-ביולוגיה של מיגרנה ועשויות להיות בעלות השלכות עתידיות בנוגע לטיפול התרופתי.

תסמינים מקדימים של מיגרנה עשויים לכלול פיהוק, אי-נוחות צווארית, בחילות, צמא, פוטופוביה, פונופוביה, כמיהה למזון מתוק ושינוי מצבי רוח. לא ברור מהו שיעור החולים עם מיגרנה המפתחים תסמינים אלו, שלעיתים קרובות הם תסמינים עדינים.

במשך שנים, רבים האמינו כי מיגרנה הינה הפרעה בכלי הדם. בשנים האחרונות, התפיסה הרווחת הייתה כי מיגרנה הינה תגובה לגירוי כאב. באמצעות ניטרוגליצרין, טריגר מוכר היטב למיגרנה, החוקרים עוררו תסמינים מקדימים בחולים הסובלים ממיגרנה ללא אאורה. במקום להמתין עד להופעת כאבי הראש, כפי שנעשה בעבר, החוקרים ערכו בדיקות הדמיה במהלך השלב המקדים. שמונה חולים עברו לפחות בדיקת הדמיה אחת במהלך השלב המקדים, ללא כאב.

החוקרים נעזרו במים רדיואקטיביים (H215O) למדידת זרימת הדם המוחית האזורית כסמן לפעילות עצבית. הם מצאו כי בהשוואה לבדיקות הדמיה בתחילת המחקר, זוהתה הפעלה במספר אזורים מרכזיים, כולל היפותלמוס, אזור המעורב בבקרת שינה, תאבון, מצב רוח ונוזלים. מבנים אחרים שהופעלו כללו את גזע המוח ואזור מסוים בפונס, שזוהה גם בבדיקות הדמיה קודמות של חולי מיגרנה.

הסריקות של שמונה חולים ועוד שני חולים אחרים שסבלו מתסמיני פוטופוביה, שנערכו לפני הופעת כאב, הדגימו הפעלה של קורטקס הראייה. מכאן עולה כי פוטופוביה עשויה להופיע באופן נפרד מהכאב.

בדומה, בבדיקות הדמיה של חולים שסבלו מבחילות הודגמה הפעלה של אזור במדולה, הכולל מרכזי בחילות והקאות. לכן סביר מאוד כי אזורים אלו מופעלים בעקבות מיגרנה וזוהי הסיבה שבחילות והקאות כה נפוצים במיגרנה; ולא מדובר פשוט בתגובה לכאב.

החוקרים מקווים כי ממצאי המחקר יובילו לשינוי התפיסה והתייחסות למיגרנה כאל הפרעה מוחית, עם זאת, הם מדגישים כי אין בכך להפחית בחשיבות הכאב ממנו סובלים החולים. הם מאמינים כי לממצאים עשויות להיות השפעות על הטיפול בחולים אלו.

החוקרים מוסיפים כי נכון להיום, הטיפולים המניעתיים המוכחים ביותר למיגרנה כוללים תרופות נוגדות-פרכוסים, TCA (Tricyclic Antidepressant) ופרופרנולול, לכולן השפעה על המוח. עובדה זו עולה בקנה אחד עם התיאוריה כי מיגרנה הינה הפרעה מוחית.

מתוך כנס ה-International Headache Congress

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה